ביקורות ספרים על הספר החתרנים
ג'ק קרואק ואלן גינזברג הם היוצרים היחידים מתנועת הביט שפעלה בסן-פרנסיסקו של שנות ה-50 שאני חש קרוב אליהם גם כיום, אחרי למעלה מחצי מאה מאז שהחלו להוציא את יצירותיהם. בספר הזה שהזדמן לי בניגוד לשאר ספריו שראו אור בעברית לקרוא אותו רק עכשיו, אחרי כמה שנים, הצלחתי סופסוף למצוא את הקשר בין קרואק שעמד בראש התנועה לג'ים מוריסון (למי מכם שמכיר את סיפור האהבה המוזרה שהיתה בינו לבין פמלה) ולבוב דילן, בעניין זה תוכלו למצוא רמז כבר מהשם המקורי של הספר (The Subterraneans).
יהיו שיאמרו שהוצאת "גוונים" היא הוצאה קטנה ומעניין שספר כמו זה של קרואק רואה אור דווקא בה, אבל מהיכרו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לא בנקל הסתגלתי לסגנון והקצב המהיר ואל התחביר הבלתי אפשרי, שתחילה גרם לי להגיע חסר נשימה אל סופם של משפטים בני עמוד (או יותר), ולהיאחז בנקודות (סוף משפט/פסקה) הפזורות בצמצום בין דפי הספר, כשחיין המגיע אל מצוף במסלול צליחת הכנרת - אך בהמשך נשביתי בקסמי "הפרוזה הספונטנית", כפי שמכנה קרואק את סגנונו המיוחד.
באחרית הדבר כתב המתרגם עודד פלד, שהספר נכתב "בטראנס מהיר של שלושה לילות (בסיוע כדורי מרץ)", ושם גם גיליתי את הסיבה לקוצר נשימתי, בהסבר שמספק קרואק לשימוש בתחביר יוצא הדופן: "כל זה היה מבוסס על ג'ז ובופ, במובן של, נניח, נגן טנור-סקסופון הלוקח שאיפת אוויר ופ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
פשוט ספר נהדר. הרבה יותר "פרוזאי" מ"בדרכים", ובאותו זמן מרגיש כאילו נכתב במשיכת מכחול אחת, במין אילתור.
לא ברור לי למה הספרים של קרואק, כמו גם אלו של בוקובסקי, לא יצאו בהוצאת ספרים גדולה, ובאופן שהם יצאו לאור קל להתעלם מהם על המדף. אני מקווה שאנשים מוצאים את דרכם לספרים האלה למרות העיצוב והעטיפה.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|