ביקורות ספרים על הספר מי שאכל פעם אחת מצלחת פח (1992)
|
עוד ספר נוגע ללב של הנס פאלדה (שם בדוי).
כתוב בכישרון ונקרא עד תום בהנאה גדולה ומעלה אינספור הרהורים חדשים שלא הכרנו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
קשים חייו של אסיר משוחרר.
כולם בזיפ לו, מתעלמים ממנו, מנסים לנצל אותו.
סיפור מעולה על אסיר משוחרר והקשיים שהוא חווה.
.הכתיבה מצויינת וקולחת, כאילו הספר נכתב אתמול. העברית טריה ועדכנית.
אני קורא עכשיו את המהדורה המחודשת.
מה שלא אהבתי בספר הזה (ולמען האמת בבל ספריו של פאלאדה ) זה שכל הדמויות בספר ילדותיות ורדודות, לא תמצאו שום דמות עמוקה ולא רדודה ושטוחה.
.שיהיה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
החברה אשמה בחזרתו של העבריין לבית הסוהר ?,למה להשקיע משאבים בשיקום אסירים ועבריינים אם אלה מעדיפים את הנוחות של בית הסוהר ?.. רק מי שישב ימים חודשים שנים רק מי שהיה סגור ומוגבל ל4 קירות מבלי יכולת חופשית יכול להבין מה זה חופש, ואיך בית הסוהר משנה את הנפש .הספר אמנם נכתב בתקופה אחרת אך המהות היא מאוד רלוונטית להבנת נפשו של האסיר ,ניכר במחבר שמכיר היטב את הנושא והתיאור מאוד אמין .אהבתי ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין.
הדבר המדהים ביותר הוא כיצד ספר שנכתב לפני כ-90 שנה יכל להיות רלוונטי, כאילו נכתב עכשיו.
הסיבה לכך נעוצה בשתי סיבות: נפש האדם והחברה האנושית. האדם הפשוט והקטן, הנטחן עד דק בגלגלי הביורוקרטיה, ללא שום סיכוי לשנות או להשתנות, נשאר כזה גם בימינו. החברה האנושית, שאיננה מסוגלת לעכל יוצאי דופן משום סוג, שאיננה סולחת ואיננה שוכחת, גם היא לא השתנתה באמת, למרות כל הקדמה והנאורות.
רק בסוף הספר הסתבר לי שהמחבר עצמו היה כלוא למשך כמה חודשים, על עבירה דומה לעבירה שבגינה נכלא גיבור בספר, ולכן אפשר להבין כמה אמיתיים וכנים הם תיאורי הכלא וחיי האסירים, בספר.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
״הרבה פעמים אני חושב,״ אומר ברוהן, ״ שמאיתנו כבר ממילא לא יצא שום דבר. לפעמים נדמה לך שזה מסתדר, אבל זה אף פעם לא מסתדר באמת״.
ואחר כך הוא מוסיף בשקט:״ ואז אתה חושב על הבונקר, שם לאף אחד אין מה להגיד לך, ואתה מקבל את האוכל שלך, ואני אוהב לעבוד ...
( עמוד 379)
וכך בכמה מלים קצרות מתאר פלדה את דילמת האסיר ( שאיננה מתחום תורת המשחקים), החיים בבית סוהר מול החיים בחוץ, בחופש...
בספר , רומן זה , מספר פאלאדה את סיפורו של האסיר המשוחרר וילי, סיפור , כאילו ממראה עיניים של פאלאדה עצמו אשר ידע ימים מספר בבית הסוהר.
גרמניה בתקופה של לפני עליית הנצים לשלטון, האבטלה גוברת, המ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה לא לבד בברלין, אך בכל זאת ספר מענין. המסקנה היא שהרגלים קשה לשנות לאנשים ללא שאיפות, גם כשזה כרוך בחזרה לכלא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
זהו ספור עם סוף צפוי , צפוי כמו זריחת החמה ביום בהיר. צפוי מעצם שמו של הספר "מי שאכל פעם מצלחת פח" מסוג משפטי סיבה ומסובב ( מי שהולך בערב לישון במלונה , קם בבוקר עם פשפשים) בבחינת אני לא משאיר לכם הפתעות הכל צפוי וידוע. זוהי גם חולשתו של הספר אשר לא משאיר לקורא קצה של חבל להאחז בו. יחד עם זאת צריך להגיד ביושר הספר בהחלט טוב במובן הטוב של המילה.
מי שמחפש בספר את "לבד בברלין" (המצוין) אולי מצפה לו אכזבה. מאידך האנס פאלאדה בהחלט יודע להביא סיפור לקוראיו.
העלילה מחזירה אותנו למקורות הרוע שהצמיחה האומה הגרמנית, אשר יצרה את המפלצת הגדולה בתולדות האנושות.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פאלאדה הוא לספרות מה שברכט הוא לתיאטרון.
בכישרון ענק מצליח האיש לשרטט דמויות שאנחנו, אנשי החברה "הרגילה" מעדיפים לא לראות. כמו ברכט שופך פאלדה אור על האדם השולי, אלא שהוא מתרכז בעבריין הקטן וחסר החשיבות, הן בעולמו והן בעולמנו.
חששתי מהספר. חשבתי שיהיה מייאש, שיהיה לי קשה להתקדם בקריאה בגלל אובדן הדרך והתקווה של הגיבור. וטעיתי. למרות ההתגוללות במי האפסיים, מצליח הגיבור להאחז כל פעם בתקווה קלושה אחרת - הן בעולם "המתוקן" והן בעולם "המושחת".
חשוב לקרוא את הספר כדי להבין חלק מהחברה הגרמנית שבין שתי מלחמות העולם, למרות שהגיבור לא מתיימר ואינו יכול לייצג א... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
