ביקורות ספרים על הספר הדברים

LES CHOSES הדברים=נאדה/ nada 2006 המספר את סיפורם בשנות ה-60 בפאריס של ז'ארום וסילבי, סטודנטים לפסיכולוגיה, סוקרים מטעם האגודה לבריאות הציבור? , חורשים את צרפת מפריס היקרה – בה תקועים עם דירת 2 חדרים. לבסוף נוסעים לטוניסיה, רק בשביל לחזור לדירת 2 החדרים שלהם, הסוף כמו כל סרט צרפתי מרקסיסטי המתפלסף על החיים *&ספוילר*&סוף פתוח*&*. נראה שהספר נכתב כמו הציור של הפרות שאכלו את הדשה, ומה שנישאר זה סיפור יאללה יאללה (ללא דיאלוגים בגוף שלישי). "המעסיקים, במיוחד בתחום הפרסום, לא רק מסרבים לקבל לעבודה אנשים שעברו את גיל שלושים וחמש, הם גם מהססים לתת אמון באדם שבגיל שלוש... המשך לקרוא

אושר

צרפת אחרת. זמנים אחרים. לזכותם של הצרפתים זה נשאר גם כיום. זו עיר שזוגות מרבים להתנשק ולהתגפף בפומבי וגם לריב בקולי קולות יותר מכל עיר אחרת שאני מכיר. אולי זה מעצבן מאד כאלו שפחות רומנטיים ומעדיפים דתיות מיליטנטית אלימה... נחזור לנוסטלגיה פריזאית, כפי שבאה לידי ביטוי בספר. זוג פריסאי בשנות העשרים לחייהם מחליטים לעבור לטוניס. בשנות ה-60 של המאה העשרים. סילבי וז'רום סטודנטים שלהשלמת הכנסה עורכים סקרים לחברות. גרים בדירה קטנה ברובע הלטיני. רובע נפלא כשלא יורים שם ומבריחים את המטיילים כמו אמש. הם רוצים דירה בורגנית הולמת בינתיים נהנים מסגריו... המשך לקרוא

מיכאל

העיר היא פריז, הזמן הוא תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. סילבי וז'רום הם זעיר-בורגנים. הוא בן 21 והיא בת 19, שניהם סטודנטים לשער, סוציופסיכולוגים בהווה, שזה אומר עורכי סקרים עבור חברות שצצו בדיוק לשם הטרנד החדש: פילוח. סילבי וז'רום חולמים. הם גרים בדירה קטנה ועמוסת "דברים" ברובע הלטיני. מולם גינה קטנה ועץ יפה, פריז היא זירת הטיולים האינסופית שלהם. הם רוצים דירה מסויידת כחדשה, חפצים טרנדיים רבים ככל אפשר, תמונות וספרים ותקליטים וסיגריות ודברי מזון משובחים. הם לא מרוויחים הרבה, אבל קוראים עיתונים ככל הניתן, הולכים לבתי קולנוע, מטיילים על גדת הסן ופוגשים חברים לא... המשך לקרוא

מורי

וואו… אני מוצאת את עצמי מתקשה לכתוב ביקורת על הספר הזה. אתחיל עם זה שהספר סקרן אותי, גם הסופר. הנושא לכשעצמו מעורר מחשבות. העניין הוא שבסופה של קריאה שאלתי את עצמי עם איזה טעם נשארתי? אני חושבת שהכתיבה של פרק מגיעה ממקום כל כך שכלתני, עד שלעיתים הרגשתי שהיא מאולצת מדי. לא הצלחתי להתרגש, הסיפור בסופו של יום לא חדר לליבי. עכשיו כשאני כותבת את הביקורת, עולה בי המחשבה שאולי זאת היתה כוונתו- ליצור תחושה של ניכור. אם כן, אין ספק שהוא הצליח.ֿ ֿ ולחבר שכתב על קריאת הספר בקול- אני ממש מסכימה.. זה נראה בול מתאים.... המשך לקרוא

ריני

קשה לתאר את הספר הזה. מצאתי אותו קשה, כי הוא הציב פני מעין מראה. מצאתי את עצמי מנסה להתחמק מהדברים, כאילו איני מוצא באמת את עצמי שם, בין התיאורים. ז'ורז' פרק מנתח את החיים של קלוד וסילבי, זוג צעיר בצרפת של שנות ה-60, כאילו מדובר בתוצר של העבודה שלהם עצמם – ניתוח של מאפייני הציבור מתוך סקרי דעת קהל. הם רוצים הכל, בעיקר "דברים" – דירה, ריהוט, חופשה, ברור להם שהכל מגיע להם – שאם הם רק יעבדו מספיק שנים הם יזכו לזה, אבל אם כך לא שזה לא יהיה שלהם כבר היום? בין השיטוט בחנויות רהיטים הם יוצאים נגד המלחמה באלג'יריה, לא כי זה באמת חשוב להם – הם היו מעדיפים להפגין למען ... המשך לקרוא

omriqo

כמה דברים... כמה פרטים,עשרות מאות אלפים של פריטים חסרי חשיבות..הפרקים הראשונים דמו למקדחה.אסוציאציות של גבר מקורזל שיער ופנים מופתעות(ז'ורז' פראק) עובד לי עם טוריה על הראש קפצה לי מידיי פעם.אסוציאציה של סרט צרפתי ישן ומקוריין. שוטים בשחור לבן של גבר ואישה מביטים זו בזה ושותקים.שוטים של חדרים מלאי חפצים.שוטים של חבורת צרפתים צעירים יושבים בחדר ומעשנים...מפנטזים על מהפכה,דנים באומנות,סרטים,בישול...סוגדים "לאצולה אנטלקטואלית" חולמים על כסף בדרכים לא מציאותיות ועל בית בכפר. הספר כולו אבל כולו מסופר בגוף שלישי רבים-הם,עליהם..הלכו ..היו עושים..הם אה... המשך לקרוא

elad