ביקורות ספרים על הספר קול צעדינו - ספריה לעם #586
קול צעדינו הסתנן באופן בלתי חוקי אליי. כמו שכבר חשפתי גלויות לפניכם: שום ספר של מטלון שקראתי עד כה לא הרגיש שווה את זמן החיים שבוזבז על קריאתו. ממש לא תכננתי לנסות עוד אחד רק כדי להשמיץ שוב על במה מפוארת זו עוד קורבן מטלוני (אמנם אצלנו בשושן מקובל לתלות על עץ, אבל עדיף לבחור מועמד ראוי תחילה). כל ההקדמה הזו מגיעה כדי להסביר לכם ידידיי, מה רבה פליאתי היתה כשגיליתי שאני מאוהבת.
קול צעדינו הוא ספר מצוין בעיני שחובה להכניס אל פסיפס הסיפורים שלנו שמספרים לנו את עצמנו. בדומה לספרו האוטוביוגרפי של יהודה אטלס "הילד הזה: פרקי נעורים" גם מטלון בוחרת לספר את סי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לקח לי זמן להבין למה רבים כל כך אהבו את ספרה של רונית מטלון, "קול צעדינו". הספר הגיע אלי מומלץ כל כך שלא הבנתי כשלקח לי זמן רב להיכנס אליו, לא הבנתי למה היה לי כל כך קל לשכוח ממנו במשך כמה חודשים, ולמה בסוף הרגשתי כאילו סתם בזבזתי את הזמן. איך יכול להיות, תהיתי, שרואים בזה לא סתם ספר טוב, אלא ספר מעולה, ואני רואה בזבוז זמן?
לאחר כמעת שנה מאז שהתחלתי את הספר (קצת פחות מאז שסיימתי...), אפשר לראות בצורה ברורה יותר מה אוהבי הספר חושבים. מצד שני, אני לא רואה את זה.
"קול צעדינו" כתוב בצורה שבתחילת הספר מאוד אהבתי. הספר בנוי מסיפורים קטנים - סיפור עקיף, הקופץ בין זמנ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קשה לי לכתוב ביקורת על הספר הזה. מצד אחד, כתוב נפלא, כמו הספר הקודם שקראתי ודריגתי "שרה שרה". "קול צעדנו" אפילו טוב יותר. הספר מצייר - המלים ממש מציגות תמונות חיות - של משפחה והווי משנות החמישים והששים בארץ. הוא עמוק, ציורי מאד, מתאר בעושר עצום מחשבות, רגשות, אווירה, הלך רוח. מצד שני, הוא מזכיר לי ארוחת גורמה בת 9 מנות במסעדת פאר. כבר שבעים אבל חבל לא לאכול את הכל, כי בכל זאת... היה לי קשה לצלוח את הספר הזה כי הוא ארוך מדי, עשיר מדי, עמוס מדי ומעייף. מצד שני - ספרות במיטבה. מעניין לשמוע רשמים של קוראים אחרים.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כדי לקרוא את 'קול צעדינו' יש לפנות הרבה זמן והרבה כוחות. על אף הפרקים הקצרים שמרכיבים את הספר, מצליחה רונית מטלון, בשימושה בעברית הפונה לאמוציות של הקוראים, ליצור סיפור מורכב על משפחת מהגרים שלא מוצאת את מקומה בארץ, אך לא שייכת כבר למצרים - ממנה הגיעה. המספרת - ילדה שלישית במספר במין ארבעה אחים, מספרת על קשיי האם שבן זוגה נמצא ולא נמצא בעת ובעונה אחת ונאלצת לפרנס את ארבעת ילדיה ואמה הקשישה ותוך כדי גם להיקלט בארץ חדשה.
על אף מורכבותו, והשפה האמוציונאלית שממנה הוא מורכב, 'קול צעדינו' הוא ספר שלא ישאיר את אף אחד מקוראיו אדיש כלפיו ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספריהם של ילדי המהגרים על אמותיהם שבורות-הזהות – "קול צעדינו" מאת רונית מטלון ו"יד ענוגה" מאת יגאל סרנה
שני הספרים מגוללים את סיפורי חיי אמותיהם של הסופרים. הספרים מתווספים לספרים נוספים של בני הדור השני לדור המהגרים ארצה אשר חבלי העקירה, משבר הזהות, האבדנים והסודות של הוריהם חלחלו לנפשותיהם ודחקו בהם לתת להם ביטוי.
שני הסופרים, סרנה ומטלון, פרסמו מספר ספרים קודמים, שבחלקם עסקו בנושאים אוטוביוגרפיים. בספרם הנוכחי הם מציגים לראשונה את הסיפור האישי של משפחתם, ללא הסוואה ומגוללים את סיפורי חיי אמותיהם, על המשברים המרובים שבהם.
המאמר המלא מתפרס... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|