ביקורות ספרים על הספר נוצות (פורמט קטן) - ספריה לעם #259
|
זהו הספר הראשון שקראתי מפרי עטו של חיים באר. הכתיבה העברית, בשילוב תיבול מהמקורות, יפיפיה אבל העלילה לא מספיק מעניינת.
כישרון הכתיבה של באר לא זקוק לציונים ממני כי הוא ברור אבל הספר הזה עמוס מדי ולפרקים מתיש... ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הספר השני של באר שקראתי אחרי ''חבלים'' הנהדר, ''נוצות'' קצת מחוויר לעומתו ולעתים נראה קצת כמו סקיצות מהוססות בעיפרון, עדיין כתוב מקסים.
ירושלים של שנות החמישים, ילד סקרן נגרר אחרי טיפוס מפוקפק שמנסה להקים אומה וצבא על פי תורתו של יוסף פופר-לינקאוס, מעניין לקרוא בספר שנכתב בסוף שנות השבעים, ומתרחש בשנות החמישים, תאוריות על הסתפקות במועט ונגד צרכנות יתר, כמו זאת של לינקאוס, וגם על צמחונות וטבעונות, וההשפעות החברתיות והבריאותיות שלהן.... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סיפור שמתחיל בידידות מוזרה בין ילד מתבודד בירושלים של שנות החמישים ותמהוני משיחי המבקש לשנות ולגאול את העולם. ומסתיים על גדות האגם המר במלחמת יום כיפור.
ירושלים של פעם קמה לתחיה בצבעים, במילים, בריחות וטעמים, בשפתו הציורים והמיוחדת של חיים באר. דרך הטיפוסים המיוחדים והמשונים שאכלסו את העיר ומאכלסות את דפי הספר. ירושלים שמגבשת זהות בין דת לחילוניות, בין אוטופיה למציאות, בין שרידי השואה ושמירה על אורח החיים של פעם, בין יצירת זהות "ישראלית" ביאליקית חדשה לבין שמירה על מסורת.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה תמיד קורה להם, באולפנים ממוזגים, או בשיחות טלפון ארוכות. מישהו בעריכה פספס. למראיינים נגמרות השאלות החשובות, ורק השעה עדיין מתעקשת להביא 5 דקות ארוכות ומיותרות. כאן מתחיל מירוץ ברטרו נגד הזמן שמשום מה אינו כלה, ואז - במקרה שבאמת אין פרסומות - נכנסות לכתוביות השאלות הקלישאתיות. "איזה מבין הספרים שלך אתה חושב להכי טוב?". התשובה גם היא קבועה. "ההה... תראה/י, קשה להשיב על זה. למעשה, 'כולם היו בני'". אפילו המטפורה בעייתית. "זה כמו לשאול אבא, איזה מהילדים שלו הוא הכי מחבב". פולטקלי קורקט כפוי. מחולשות המדיה.
אז את חיים באר הסופר הנערץ אלי, אני לא שואל. אבל כשאני ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש קסם בירושלים של פעם, ובכלל - בישראל של פעם. ואולי זה רק אצלי. הקסם הזה עשה אצלי את העבודה, בכל הקשור לספר הזה. אני יכול להבין למה קוראים אחרים עלולים לאהוב אותו פחות.
באופן מאוד דומה לספרו של מאיר שלו "ביתו במדבר" (ההשוואה מתבקשת), מתוארת ילדות נאיבית, מול מבוגרים תימהוניים ואידיאליסטים המחפים על דמות האב חלשה/נעדרת.
הספר פחות "זורם" מ-"ביתו במדבר" , אולי בגלל הירידה לפרטים כמו משלים של העולם הדתי ופרטי תיאוריות של העולם שכנגד. לפיכך, מבינהם, אני עדיין ממליץ יותר על ספרו של מאיר שליו.
חבל שיש מילים רבות באידיש שאינן מתורגמות.
אני ממליץ למי שאינו ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור ידיות מוזרה בין ילד צעיר למבוגר תימהוני בירושלים של שנות ה- 50 במאה ה-20.
סיפור שנגמר על גדות תעלת סואץ בתום מלחמת יום הכיפורים.
הספר נכתב בשפת הכתיבה המיוחדת לחיים באר, שיש מי שיכנו אותה עגנונית, ויש מי שיאמרו ששנים אחרי באר גם חיים סבתו משתמש בה בספריו ובמיוחד בתיאורי ירושלים שלי ימי ראשית המדינה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבחינתי, ספר מעולה הוא ספר שמרגיש לי כמו יצירה שלמה ומוגמרת. ספר שגורם לי לתת אמון מלא בכותב ובדרך שבה הסיפור מתגלגל, שגורם לי לאבד את עצמי בתוכו ולא גורם לי לעצור ולשאול את עצמי אפילו פעם אחת אם היה אפשר לכתוב את זה אחרת. הספר הזה מתאים להגדרה הזו מבחינתי. הוא מקסים וחכם והתענגתי על השפה שבה נכתב.
חוץ מזה, קנה אותי לגמרי איך חיים באר שירבב את הילד שהיה (חיים רכלבסקי) כדמות משנה בספר, שהגיבור מדבר איתה ועליה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ירושלים מככבת בכל כך הרבה ספרים וכמעט תמיד מפתיעה.
חיים באר מספר על ילדותו והתבגרותו בשכונה חרדית בירושלים. במרכז העלילה נמצא לדר, אידאליסט הרוצה להקים משטר אוטופי המבוסס על תזונה בריאה, מפעל שעושה רושם גדול על הילד.
ספר עשיר ומרתק, כולל ההפתעה של בהירה שכטר לקראת סוף הספר.
אהבתי!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
