ביקורות ספרים על הספר פנחס שדה: היומנים

לא ידעתי שהתבגרתי עד שקראתי את היומנים של פנחס שדה. זהו המבחן האמיתי לעניין ההתבגרות המנטלית לא רק הכרונולוגית. לקחת ספר של סופר שאהבת ולראות איך אתה מגיב אליו. כשהייתי צעירה וקטנה פנחס שדה עם החיים כמשל שלו וגם "על מצבו של האדם" היה מונח על מדף המועדפים עם ספרי הרמן הסה, כה אמר זרטוסטרא, יסורי ורטר הצעיר וכל הבלה הבלה הרוחני הזה. וכשמצאתי את היומנים שלו בימים אלה והתחלתי לקרוא. אהה, התברר שמשהו השתנה בי, לא יכולה להבין איך יכולתי לסבול אותו על גניחותיו, תהיותיו וחלומותיו, ובעיקר כפי שהוא מספר בעצמו, על ניצולו את הצעירים שהתלהבו ממנו ויצרו איתו קשר... המשך לקרוא

אלזה

שנים ריתקה אותי דמותו של פנחס שדה, וככל הנראה - אם עליי לכתוב על עצמי תחזית אסטרולוגית, יתכן מאוד שעוד שנים תופיע ותגיח מאי שם ותמשיך להעסיק אותי. במסגרת אובססיה זו הגעתי גם לקריאת היומנים. זה נכון שפנחס שדה משתמש כמעט בכל כתביו בטכניקת זרם התודעה אבל יש דבר אחד שהוא שימוש בטכניקה ודבר אחר שהוא כתיבה עצמית שוטפת ועוד פחות נטולת פילטרים. פנחס שדה משתדל לתאר את עצמו באופן יחף. לא להותיר רושם או בניין התפעל. אבל מכיוון שאיני מאמינה שאדם מסוגל עד הסוף לומר את עצמו, אני מוסיפה את המילה "משתדל". במהלך ארבעים שנות כתיבת היומן המופיעות בספר, שדה עובר לא מעט ת... המשך לקרוא

זרש קרש

ה"רומן" שלי עם פנחס שדה התחיל בעת שרותי הצבאי מישהו מה"חברה" המליץ ורכשתי את ספרו ה"חיים כמשל". מאז רכשתי את מרבית ספריו ומה שלא רכשתי קראתי. איני יודע להגדיר את יחסי אליו. ישנה הרבה הזדהות וגם לא מעט התנגדות. התחושה שלי בקריאת ספריו וגם ביומנים שהוא היה טיפוס של: "הצנוע הידוע" כולם יודעים עד כמה הוא צנוע. גם בספורי האהבה שלו התחושה שהאיש מסתכל כל הזמן בראי ורואה רק את עצמו. לבני דורי שחונכנו אחרת זה זר. מצד שני אני אוהב את התאורים שלו ואת יכולתו להכנס לתחומי ידע רבים כשהוא חושב אחרת בדרכו הייחודית ה"פנחס שדה" שאין שני לו. אני יכול לזהות את כתיבתו לאחר ק... המשך לקרוא

מיכאל