ביקורות ספרים על הספר משחקים בחצר האחורית
השנה החלטתי לצום.
פעם ראשונה בחיי החלטתי לנסות.
עדיף מאוחר מאשר אף פעם, לא?
בכל מקרה, כדי להעביר את הצום כמה שיותר קל וחלק, נתנו לי כל מיני עצות וטיפים, ביניהם היה לקרוא ספרים, כדי להעביר את הזמן.
בבוקר, שלפני תחילת הצום, הלכתי לחפש ספרים. לא מצאתי, לכן החלטתי ללכת לכיוון אחר.
מחזות.
יש שיכולים לומר כי בחירה במחזה ליום כיפור זו לא בחירה כ"כ מוצלחת, שכן מחזות הם דיי קצרים, אבל אמרתי לעצמי שעדיף משהו קצר, ומעניין מאשר לא כלום.
אז פניתי למדף המחזות, המאוד דל יש לציין, ואז נתקלתי בשני מחזות שכבר שמעתי עליהם.
"הוא הלך בשדות"
ו "משחקים בחצר האחורית"
לא חשב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
*טריגר- מכיל אונס ותקיפה מ.י.נ.י.ת. מילים יצונזרו.*
כשהייתי קטנה יותר, אבא שלי היה לוקח אותי לפעמים באופנוע שלו, שקראתי לו אז "טוסטוס", לסיבוב בשדות בקיבוץ. לא השדות שמול הבתים ומקיפים את הקיבוץ אלא השדות הרחוקים יותר, אלו שנמצאים בקצה הקיבוץ עד לחזיריה של הכפר הערבי הסמוך. אהבתי לנוסע באופנוע בשדות. להרגיש את הרוח הקרה מצליפה על פני, את ידי אוחזות בחוזקה במעקה האופנוע שמאחורי ולראות את השדות הירוקים או החומים מאדמה.
לפעמים אבא שלי לקח אותי לשדות של הקיבוצים האחרים הסמוכים. לאלו שהיו קרובים לבית שלנו נסענו באופנוע כי זה לא היה רחוק ולאלו הרחוקים... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
-זהירות, קלקלנים, אם יש כזה דבר במחזה -
קיבלתי את הספרון הזה מבית הספר. זה מחזה שנלמד בהמשך השנה. החלטתי שכדאי לי לקרוא אותו לפני שמישהו קורא אותו יחד איתי ומעניק לו פרשנות. אני מאוד אוהבת את שיעורי ספרות, אבל לקרוא ספר לבד ולקרוא אותו בשיעור ספרות זה לא אותו דבר (/מלבד הגעגוע/למשהו רגוע... -עברי לידר). מאז שקיבלתי את הספר קראתי את המחזה לפחות חמש פעמים, וכל פעם אני מצטמררת מחדש. אני גם במשבר קריאה (לקרוא את "פורסט גאמפ" בשפת המקור זה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי! לכו תבינו אנגלית אלאבאמית), אז כדי לצאת ממנו חיפשתי ספר לבקר.
קודם כל, זה מחזה. אני לא קוראת הרבה ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
|
|
למען האמת לא קראתי את הספר עצמו אלא את המחזה, אבל אני לא חושבת שיש הבדל גדול במיוחד...
משחקים בחצר האחורית זהו מחזה שנכתב על בסיס סיפור אונס אמיתי. המחזה מתאר בצורה מצויינת את כל הפרטים- אפילו הקטנים והפחות משמעותיים- כגון מה ניתן לשמוע ברקע, מה מרגישות הדמויות, אילו ניחוחות יש באוויר... ממש אפשר להרגיש שנמצאים יחד עם הדמויות עצמן.
המחזה מצמרר. אני זוכרת שכשקראנו אותו בשיעור ספרות ממש היו לי דמעות בעיניים. מידת ההזדהות שלי עם דבורי (הדמות הראשית) הייתה כה גדולה, כה חזקה, כה צורמת... כשנשמע הצלצול בטרם שסיימנו לקרוא את המחזה, לא יכלתי להתנתק מהעולם שנכנס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|