ביקורות ספרים על הספר מגדלורים של יבשה
יש פרדוקסים רבים בעולם, אין ספק. זה לא היה העולם הזה אם לא היו בו מגוון מדהים של פרדוקסים ואוקסימורונים. הנה אוקסימורון אחד: מגדלורים של יבשה. מגדלורים, זאת יודעים כולם, הוקמו במשך מאות שנים בתוך הים או בסמוך לו, כדי לסייע ולנתב את הספינות השטות בים בעיקר בלילה החשוך, לסמן עבורן את מקום היבשה וגם בו זמנית להזהיר מפניו. המגדלור הוא גם היעד במקום מונוטוני ומחוסר סימנים אחרים, וגם התמרור. הנה עוד פרדוקס: באתר הספר מדורג בגובה ארבעה כוכבים ומקבל ארבע ביקורות אוהדות ביותר, ומן הצד השני הוא נמצא בשתי רשימות - אחת של מכירת ספרים בעשרים שקלים, ואחת של "ארבעה במ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
היופי בספרים של קציר הם הדמויות, בעיקר העולם הפנימי שלהם שנשפך אל הקורא וגורם לו להתרגש, להזדהות, לרקוע מכאב. היא בהחלט גורמת ללב לרעוד עם כל המשברים הזוגיים. בכל סיפור שלה קיימת נקודת מבט מקולקלת על זוגיות ומשפחה, בגידות, בתים הרוסים, ילדים מרוסקים רגשית, ואיזון, או בעיקר חוסר איזון בחיים. כלומר אצלה יש דגש חזק מאוד על הדרך שהגיבורים עושים עם עצמם וביחד. שוברים ומתקנים ללא הרף.
יש בספר שלשה סיפורים: והראשון שבהם "מגדלורים של יבשה" עליו אספר: ולפני כן אאחל לכולנו להיות מגדלורים לאחרים, ושאחרים יהוו מגדלורים לנו. שנדע תמיד לחזור גם אם נלך לאיבוד.
... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שלושה סיפורים בספר ואני מתייחס לארוך שבהם בלבד.
כשהפרטי משיק לממלכתי/למעשה בניית המדינה, שם יש חומרים מעניינים. סוכן מוסד לשעבר, משפטן שלמד בסורבון וסיים כדוקטור, היה מעורב בהעלאת יהודי מרוקו ובתככים הנלווים, רואה את דרכו בפוליטיקה. בפוליטיקה זה בהכרח להתלכלך.
הנחישות לסיים כדוקטור למשפטים בסורבון והסכנה בהעלאת יהודים ממדינה אתה אין ממש קשרים, לא עומדים כזכות בתככים הנחוצים בהתברגות במפלגה, קודם התברגות מקומית ולאחר מכן ממלכתית/לאומית. כאן צריך לדעת להתמרפק ואין מקום לפעולות נוסח המוסד. צריך להיות בעל אופי מתאים ובסוף הדרך, ביציאה לפנסיה המוצ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מגדלור כגעגוע
מגדלורים של יבשה, הוא שם הספר של יהודית קציר שהיכה בי, עת מצאתי אותו מוטל על ריצפת שוק הפשפשים, ואימצתי אותו לחיקי, מלמלתי את שמו, וניסיתי לרדת אל פישרו...
על כריכת הספר, קטע מציור מהפנט של אדוארד הופר, אישה אדומת שער בלבוש שחור (?) של שנות השלושים, חובשת כובע רחב שוליים המסתיר את עיניה, יושבת מכונסת בעצמה, מבטה מושפל לכתב עת, אותו היא קוראת בהמתנה. ברקע קירות חיוורים בגוונים ירוקים צהובים מנוכרים.
משהו לא הגיוני, חודר לתוך נפשי בשעה שאני הוגה את צמד המלים, מגדלורים של יבשה, שאני משום מה קושר אותם לאישה שנראית אבודה ובודדה בכריכה.
א... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
- נהניתי (ציפי ב.)
- לא טוב. מאוד לא טוב! (לילי ל.)
- נהניתי, קליל, נחמד, קריא (אורה פ.)
- יפה! (ציפורה ש.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|