ביקורות ספרים על הספר וידויים - ספרי עליית הגג #
|
"לקרתגו אז באתי
בוער בוער בוער בוער
הו אלי תקטפני החוצה
הו אלי תקטפני
בוער" - ארץ הישימון, ת. ס. אליוט, 1922
מן השורות האלה שמצטטות את אחד הטקסטים המכוננים של הנצרות ותרבות המערב בכלל בתוך אחד הטקסטים הגדולים מהמאה ה-20 ואחד הטקסטים האהובים עליי אי פעם. ת. ס. אליוט בזמנו היה באותו מצב שאוגוסטינוס היה מצוי בעת התקופה שהאחרון מתאר בצעירותו, כשהוא מחפש ישועה. לברוח מהשעמום ומחוסר התכלית אל עבר מטרה גדולה ונעלה שתעניק לו שקט נפשי. בעוד לאליוט, זה לקח במשך כמה יצירות עד שאפשר לומר שהוא הגיע למצב שליו יחסית בינו לבין עצמו, אוגוסטינוס מתאר את התהליך של חיים ש... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
האם האל ישנו?
זו הייתה השאלה שעמדה בראשי כשהחלטתי לנסות לקרוא את אחת מן הקלאסיקות הספרותיות של המאות הראשונות, והנוצריות בפרט, "וידויים". הגעתי למסקנה?
נכון להתחיל עם מי אוגוסטינוס היה: אדם פשוט, אך חד-לשון, שעבר תהפוכות לב בנושאי האמונה. הוא התגלגל מאמונה אחת לאחרת, עד שהבין כי האמת היא האל הנוצרי, טוב, מושלם וקיים - ובגיל שלושים וארבע כתב את אחת היצירות החשובות בתאולוגיה הנוצרית.
הספר מפוצל לפרקים, וכל פרק מתאר שלב בחיים שלו: הילדות, הנעורים, הלימודים, האמונה, הבגרות, ובסוף הוא מקדיש דיונים על הזמן ועל העולם הקיים.
השפה לא בדיוק מסורבלת, גם לא פשו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
