ביקורות ספרים על הספר הדודן פונס

לפני זמן מה קראתי ספר דק שכתב בלזק על מסעו מפריז לברדיצ'ב הוא נקרא בעברית, "פריז–ברדיצ'ב בשמונה ימים" רציתי לכתוב עליו אז סקירה, אבל הוא כל כך חדש, עד שהוא בכלל איננו מופיע ברשימות של "סימניה”! בעיניי, אין לו ערך ספרותי חשוב. הוא חשוב לדעתי רק כמקור היסטורי. הדבר הבולט ביותר בו הוא האנטישמיות שהובעה בו בצורה גלויה ומדהימה לדעתי! סקרנותי התעוררה בקשר לעניין הזה. נזכרתי שיש לי בבית עוד ספרים של בלזק שטרם קראתי ואחד מהם הוא הספר הנ"ל - “הדודן פונס", שסוף סוף התחלתי לקרוא בו. בלי קשר לעלילה המרתקת לדעתי, גם כאן למרות שהעלילה בכלל איננה עוסקת ישירות ביהודים... המשך לקרוא

סדן

Le Cousin Pons-"בשנת 1835 גמל הגורל לפונס על אדישותו של המין היפה כלפיו ונתן לו מה שקרוי בפי העם משענת לעת זיקנה. זקן מלידה זה מצא בידידות עזר כנגדו ובא בברית הנישואים היחידה שהתירה לו החברה- הוא נשא לו גבר, איש זקן, מוסיקאי שכמוהו" (ע"מ 18). פונס נושא בנישואים את שמוקה- מוזיקאי גרמני לעת זקנה. העלילה של "הדודן פונס" מתרחשת בשנות ה-40 של המאה ה-19. פונס הוא מוזיקאי "טפיל חברתי" זקן שכבר לא רצוי בחוגי הבורגנות הגבוה של פריס. בלזק מכנה את השתים "מפצחי האגוזים" בספרו האחרון שיצא לאור לפני מותו. "אמר פונס, "איך מעולם לא הייתה לי שום אישה". "באמת! קראה האישה סיבו ובארשת מתגר... המשך לקרוא

אושר

הספר האחרון של בלזק מ1847 , האמת היא שהוא כתב כמה ספרים טובים יותר , אך גם הדודן פונס נפלא בפני עצמו מה שמצחיק הוא שהספר "שכב" אצלי משהו כמו 25 - 30 שנה ורק אתמול סיימתי לקרוא אותו ...... המשך לקרוא

Mr. Vertigo