ביקורות ספרים על הספר הסטודנט הזר - ספריה לעם #372
#
זה הספר השני של לברו שאני קוראת. הראשון, "הילד הקטן", שקראתי לפני כ 8 שנים, היה תיעוד של חוויותיו של לברו כילד, בתקופת מלחמת העולם השנייה בחווה בדרום צרפת. הוא הפעים אותי בסיפור על אנשים יוצאי דופן, שהצליחו להיות בני אדם גם באמצע התופת, תוך סיכון עצמם באופן קטלני ממש. גם בספר הזה יש יסודות אוטוביוגרפיים של לברו בן השמונה עשרה, שזכה במילגת לימודים בקולג' אמריקאי בדרום ארצות הברית. הסיפור פה די סתמי. בשני הספרים של הסופר שקראתי, התרשמתי שגם סיפורים מעניינים אינם מוציאים ממנו "סופר" משמעותי. הכתיבה שטוחה, הדמויות לא ברורות ולא מעניינות, חלקים לא מבוטלים מ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הספר הזה הגיע אליי כרגיל לגמרי באקראי והוא עניין אותי מאוד,
כי אני מאוד אוהב את הסוג הזה של הספרים שביניהם כלולות גם אוטוביוגרפיות וביוגרפיות
זו איננה "ספרות יפה" במובן המקובל של הביטוי הזה;
מדובר כאן בעצם באוטוביוגרפיה חלקית של זיכרונות לתקופה מאוד מוגדרת ותחומה בזמן.
פעם כשלמדתי היסטוריה באוניברסיטה קראו לסוג הזה של ספרים "מקור ראשון"...
מחברו הצרפתי קיבל בצעירותו בשנות החמישים של המאה הקודמת מלגת לימודים לשנה באוניברסיטה אמריקנית.
ומה שהוא מספר לנו הן בעצם חוויותיו ביניהן הכמוסות ביותר מאותה שנת לימודים.
וכאן מתאפשרת לנו הצצה של אותה אמר... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
Philippe labaro- l’etudianet etranger 1986
"הסטודנט הזר"- מספר בגוף ראשון מספר נטול שם (פיליפ לאברו בעצמו?) הנוסע מפריז ומשפחתו ההרוסה של המולדת הישנה, מותיר אב בטלן זקן שישן ביום וער בלילה, אח שנלחם לטובת צרפת באלג'יריה. דבר מזה לא עוסק הסיפור- אלה במספר בגוף ראשון, איך שהוא נשלף מהתיכון למכללה פרטית יוקרתית בווירג'יניה ארה"ב שלא נזכרתי/מצאתי פה את השם שלה (קאליקס?). מסע התבגרותו של המספר לאורך 3 חלקים ואחרית דבר (סתיו, חורף, אביב), דרך 4 בחורות, 2 רציניות, 2 אפלטוניות,
Aבכול מקצוע, ועלם חמודות שצולח כל מסימה בלתי אפשרית בארץ האפשרויות לאומת המולדת
ההרוסה ועוד השלחה של צרפ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
ב'סטודנט הזר'הדמות הראשית כמעט חסרת אופי לחלוטין,וזה מתיש לנסות לאורך כל הקריאה למצוא כבר איזה עניין בה,ולא לקבל דבר.
עניין המעמדות מרכזי מאוד בספר זה,וניתן עליו דגש מעניין.
החלק הכי הכי טוב בספר הוא כשהבנים צופים בטלוויזיה,ואז מתועדת החשיפה של אלביס באותה תקופה,עם ניתוח קצר ומעניין של סגנונו,תנועותיו,ומה שהוא שידר בראשית דרכו לאמריקה השמרנית.
בספר הזה,כל מה שקורה ברקע מעניין פי כמה מהעלילה הראשית חסרת העיניין.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|