ביקורות ספרים על הספר ימים של חול

מיגל גדל מילד קטן לגדול יותר, לנער וגבר צעיר. אבל הוא אינו אמיתי. מוריה הולכת לתומה ברחוב כשזה קורה. הדימום. מיגל- זה שם הילד שהמציאה לצאצא העתידי שהרתה בטיול בספרד ומכאן שמו ואין לה ספק שזה בן- כבר לא יהיה. בני הזוג מוריה (מוריקי, מורצ'וק) וידין נולדו בהפרש של שבוע בהתנחלות, בתים סמוכים. גדלו יחד כפעוטות וילדים והקשר נשמר גם כשמשפחתו של ידין עברה. היא בת למשפחה גדולה והוא בן יחיד. שניהם איבדו את אמהותיהם. ועכשיו גם את מיגל, שמוריה לא תהיה מסוגלת לומר לו והוא יגלה אחרי כמה שבועות בפגישה עם הרופא. מוריה מנסה להתרכז בעבודתה כגרפיקאית כשבדמיונה מיגל ממשיך... המשך לקרוא

ראובן

מוריה וידין גדלים יחד בהתנחלות. הם חברים מילדות. שלובים זה בזה בלי הפרד. כשהם מגיעים לכיתה ד' הוריו של ידין מחליטים לעזוב את היישוב הקטן ונוצר נתק. הצעירים חוזרים ונפגשים שוב לאחר שהתבגרו מעט, ובסופו של דבר גם מתחתנים. לשניהם יש תחושה חזקה שהם נועדו זה לזה. הספר היפה של Raaya Jackson Zalkind מתחיל בהפלה. מוריה מדממת ומאבדת את עוברה, ואף על פי שהיא לכאורה "בסדר" וממשיכה לתפקד כרגיל, עולמה חרב עליה. תחושת השבר הגדול של מוריה מועצמת בסיפור דרך ה"שיחות" שהיא מנהלת כל הזמן עם תינוקה והנוכחות הכמעט אובססיבית שלו בדמיונה, כילד, כנער ולבסוף אפילו כאיש בוגר. ידין לא ... המשך לקרוא

רינה

יש ספרים שכדאי ואף רצוי לקרוא אותם מכריכה לכריכה. ככה, באבחה אחת. אבל האבסורד הוא שדווקא אלו הספרים שאתה הכי צריך את שאיפת האויר בין לבין. את המנוחה הקצרה בין הפסקאות. ובמיוחד אחרי פתיחה כמו זו שכבר בתחילת הספר הלמה בי, בלי לעשות הנחות. "אישה הולכת ברחוב ומדממת תינוק. אני הולכת ומדממת, היא חושבת, וכמה זה לא פייר שהמדממת הזה הוא פועל פעיל בדיוק כמו ההולכת. כאילו שהיא בחרה לדמם את התינוק הזה החוצה ממנה, כאילו הפועל מאשים אותה, את מדממת אישה! למה דיממת את התינוק הזה?" כבר במילות הפתיחה החזקות והמטלטלות האלה-נתפסתי. מוריה וידין נולדו בהפרש של שבוע. הם ... המשך לקרוא

dina