ביקורות ספרים על הספר מאז שהלכת

רוצות לשמוע בדיחה שחורה? שאל הבחור במטוס, בדרך ארצה. הן לא רצו ממש אבל בכל זאת... מה שרו במגדלי התאומים? רד אלינו אווירון. מה שהוא לא ידע זה שהיושבות מולו הן ליאת שבעלה היה באותו יום בעבודתו במגדל הצפוני ואמא שלה. היום בו השתנה הכל. העולם לא יחזור להיות כשהיה עבורה ועבור אלפים. גם לא עבור העיר ניו יורק. האבדן הבלתי ניתן לעיכול, איך יום אחד הכל נגמר וצריך לאסוף את השברים ואיכשהו להתחיל מחדש עם תינוקת בת פחות מחודשיים. יום ארור בספטמבר 2001 בו נהרגו כמעט 3000 איש כשמגדלי הענק קרסו בענני אבק ואש הגיהינום וריסקו חלק מהנשמה האמריקאית ותחושת הביטחון. אי... המשך לקרוא

ראובן

ליאת לוינהר כותבת בספר זה על מותו של בעלה שי באסון התאומים ב2001 אחד עשר בספטמבר. בימים שלאחר התמוטטות המגדלים יוצאת ליאת כל לילה לחפש את בעלה שי שגופתו עדיין לא נמצאה. לאחר שנמצאו שרידים של שי ונקבע מותו היא מתמודדת עם האובדן ומתארת לילות לבנים וימים מעורפלים והרגשה גרועה. לליאת ושי יש תינוקת ספיר אשר בגיל שישה שבועות מאבדת את אביה. הספר הוא ממואר שובר לב המתאר את ייסוריה של אלמנה צעירה בת 28 שכל עולמה חרב עליה. ליאת חוזרת לארץ ומקבלת הרבה עזרה ממשפחתה ומחברים. הגעגועים לשי והכאב הגדול גורמים לה להבין ששום דבר לא מובן מאילו בחיים. היא מבינה שמעתה וא... המשך לקרוא

rea

"החוסר הזה תמיד נוכח. בכל יום טוב, בכל רגע מאושר. משבצת ריקה של אין ששום דבר לעולם לא יצליח למלא." (עמ' 104) בסופו של יום, ועוד יותר- בסופו של ספר, כל שאני רוצה זה לא לשכוח את הטעם שהספר השאיר בי. את ההתרגשות שהוא עורר בי. את המסלול שעשה בי, אשר נע על כל מנעד הרגשות. כי דמויות מיטשטשות, פרטים מהסיפור מתפוגגים, אבל החותם שהותיר בי - זה הדבר הכי טוב שאפשר לבקש. יש לי כמה כאלו בארסנל, והספר הזה הולך להיות אחד מהם, אם לא ה... והספר הזה הוא דוגמה מצוינת לספר ממואר טוב. הוא צריך להיות סיפור אישי המעוגן בסיפור רקע בעל זיכרון קולקטיבי. כזה שכל קורא יוכל למצוא בו נקו... המשך לקרוא

dina