ביקורות ספרים על הספר המפלים
|
לפעמים ספרים גאוניים נקרים בדרכך במקרה, עקב המלצה אקראית, או בדרך אחרת ואת חושבת לעצמך כמה ספרים נפלאים את מפסידה... בכול אופן, על "המפלים" לא שמעתי וגם לא ממש על הסופרת, ג'ויס קרול אוטס. מבדיקה בויקיפדיה מסתבר שהיא סופרת אמריקאית ותיקה ועטורת פרסים, שתורגמה מעט יחסית לעברית, בעיקר בשנות ה 80', ולאחרונה עוד כמה ספרים בקטגוריית הנוער. גם זו שאלה מעוררת מחשבה, את מי בוחרים לתרגם, ואת מי אנחנו מפסידים.
"המפלים" נקרא באנגלית The Falls וכך בתירגום לעברית אובדת המשמעות המילולית הפשוטה של נפילות, כמו גם הקונוטציה הדתית נוצרית של "הנפילה" בה' הידיעה, הלוא היא החטא ה... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
סיפור משפחתי הנפרש על פני כשלושים שנה, בשכונות מגורים סביב מפלי הניאגרה בארה"ב.
ב-1950 אראיה בת ה-29 נמצאת עם בעלה הטרי בירח הדבש שלהם, בבית מלון ליד מפלי הניאגרה,
למחרת החתונה הבעל מחליט לקפוץ אל המים הגועשים במפלים ובכך מוצא את מותו, כך מתחיל הסיפור המקסים הזה.
אראיה משקמת את חייה ונישאת מחדש לעורך דין צעיר ומצליח, דרק ברנבי.
הקורא נחשף לחיי המשפחה, זוגיות, יחסי הורים-ילדים, חיי הקהילה ולכוחו האדיר ולעיתים הרסני של הטבע.
הנושא המרכזי בסיפור סובב סביב פרשה אמיתית שבמרכזה זיהום סביבתי קטלני ממפעלים באזור מפלי הניאגרה,
תוך העלמת עין מצד הממשל, פרשה ה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההגדרה המתאימה היא ספר אחר. מאד מומלץ לקריאה אבל לא קל.ראשית הוא ארוך ומתפתל והעלילה פונה למספר כיוונים שלפעמים קשה למצוא את הקשר בינהם חוץ מהדמות המרכזית שהיא החוט המקשר אריאה. סיפור המתרחש סביב מפלי הניאגרה.אראיה,גיבורת הספר, היא רוקה מבוגרת בת לכומר ממשפחה מאד שמרנית . היא זמרת ופסנתרנית ומורה לפסנתר. נישאת לכומר, בן של כומר, כאשר שניהם אינם יודעים מה הם נישואים מה זו מערכת יחסים בין גבר לאישה ובודאי שאינם מנוסים ביחסי מין (שניהם בתולים). מתחיל בהתאבדות החתן מיד בליל הנישואין ומתפתח לסאגה אישית ומשפחתית מענינת. מזכיר בכתיבה את שטפן צוייג בתאור ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משפחה היא כמו מפל.
כמו שמפל יכול להיות פלא טבע, מחזה מעורר התפעלות ויופי, מלא בעוצמה - כך גם המשפחה.
אבל, לעיתים, מפל יכול להיות גם אסון, מועד לנפילות, לתאונות, למוות, שלא לומר להתאבדויות - כך גם המשפחה, גם הטובה והמאושרת ביותר, יכולה להתפרק לה לאט לאט.
ועל כך הספר.
והספר, גם הוא כמו מפל - בהתחלה, אמנם היה איטי ולא כל כך זרם לי, הוא הרגיש לי בכתיבתו ובסגנונו כמו רומן למשרתות שכאילו נכתב במאה ה-19 או ה-18, ואף הכתיבה שלו נראתה לי בתחילה מעצבנת כזו, הכוללת בתוכה הרבה תיאורים המתפרשים על פני עמודים רבים, תיאורים רבים המתארים משהו אחד פשוט שניתן היה לתאר במספ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
