ביקורות ספרים על הספר מותרות

חוות דעת זו תהיה בליל של דברים (ולכן תהיה ארוכה מהרגיל אצלי): התייחסות לספר כספר, קצת מהחוויה האישית, קצת מהבקורת והתייחסות לחוות דעת של אחרות באתר. כמדי יום נכנסתי לפני כמה שבועות לאתר לקריאת ביקורות על ספרים ונתקלתי בספר הזה. התקציר והביקורות סיקרנו ועוררו חשק לקרא את הספר. בערב בהיותי בספרייה מצאתיו על מדפי ההחזרים. לאחר קריאה של כשליש מהספר...הרגשתי רוויה, החלטתי לעבור לספר קריאה אחר, ולראות באם ארצה לשוב לסיימו. אז לא! חשק לסיימו לא היה, אך צורך לכתוב את אשר עלה בי מהמעט שקראתי בו היה גם היה. הזדהיתי עם התקציר: הייתי בת 21,2. היכרתי מישהו שמאד מצא ... המשך לקרוא

סבטלנה כהן

גיבורת הספר, אריאלה, גרושה בת 63, בייאושה, מפרסמת את הפוסט הבא לפני שהיא נכנסת למקלחת: "יאללה, גרושות, דברו איתי. אני שוקעת. מוכרחה לשמוע איך אחרות מתמודדות עם כל זה. כתבו לי. ניפגש. אני צריכה אוויר. מצופים. פרופורציות. גלגלי הצלה. סיפורים. לא של גרושות שהתגרשו נהדר. לא של גרושות מאושרות. לא שבעצמן יזמו את הפרידה. לא צעירות שכל העתיד לפניהן. לא מאוהבות בזוגיות שנייה. לא מסוחררות מהחופש באמצע החיים. לא שעושות חגים כולם יחד כי נשארו משפחה. מפרגנת לכן מכל הלב ומקנאה בכן משורשי השיער ועד קצות הבהונות, אבל עכשיו צריכה רק שבורות, מרוסקות ואומללות עם עדיפות ברורה ... המשך לקרוא

יוֹסֵף

ספר מעולה ומרתק. חבל שנגמר. אני חושבת שאחד הפחדים הגדולים של נשים זה להינטש על ידי בן זוגן, חוץ מהתחושה האיומה של הנטישה עצמה, אני חושבת שזה גם טבוע בנו מהתקופה בה היינו תלויות בבן הזוג לכל דבר ועניין (שזה בערך כל התקופות בהיסטוריה עד המאה שנים האחרונות, give or take). אז מהבחינה הזו, הספר כנראה ידבר לכל אישה, באשר היא. מומלץ.... המשך לקרוא

פלפל ירוק

כמו שיעל כתבה בסןף הספר, זהו ספר על אהבה. הספר בנוי כמונולוגים של נשים גרושות, שהגט ניתן להן שלא בטובתן, והן כואבות וכועסות ומאוד מתחשבנות. הסיפורים הם שונים, נשים מגוונות בגיל, בעיסוק, בתפיסות החיים ובתפיסת הזוגיות, וכמובן באופן הטיפול בגט. עם זאת, בכולם שזור כאב, הרגשת בגידה, וטלטלה רצינית. באף סיפור אין הקלה או פיוס שהגיעו עם הגט. לא התגרשתי אז ההזדהות שלי עם גיבורות המונולוגים לא היתה בהיבט הזה, אלא ההזדהות הגיעה בכמיהה להכרה, לאהבה, לסיטואציה החברתית-משפחתית. זהו ספר דק, פחות ממאתיים עמודים, אך רווי בכאב והרגשת פגיעות ואשמה. למדתי ממנו בעיקר חמ... המשך לקרוא

תמר-מילים

הספר בנוי מעשרה חלקים: מבוא, סיכום, ותשעה מונולוגים. שמונה חלקים מסופרים מפי נשים, והתשיעי מפי גבר. חשבתי שאוכל לקרוא אותו במקביל לספר עלילתי אחר. לא ידעתי לאיזו סוגה לשייך אותו. הוא לא פרוזה, לא עיוני, אולי קצת ממואר, אבל הכי מדויק: הוא מִישְׁמָשׁ בין שלושת אלו. אז לא. לא הצלחתי למקבל אותו עם ספר אחר. הוא כל כך סחף אותי לתוכו, הרגשתי שאני יושבת מול כל אחת מן הנשים הנפלאות הללו, כל אחת בדרכה, ושותה את סיפורן בצמא. כשסיפרתי בהתלהבות לע' עליו ועל כמה שאני "נהנית" ממנו (למה המירכאות? כי לא באמת אפשר ליהנות אל מול כאב של מישהו אחר) היא אמרה: "גרושות? נשים גרו... המשך לקרוא

dina