ביקורות ספרים על הספר כתב כמויות

בשתי מילים - ספר מצויין. וביותר מילים - ספר מיוחד מאד. תיאור העולם המקצועי של הגיבורה מלא הומור וענין, ומייצר הקבלה לעולם הפרטי שלה, בו היא מנסה לשמור על שליטה בחייה מול פלישתם של זרים לעולמה. אישית, הייתי מוותרת על ההסתבכות בשטחים הפלסטינים שהרגישה לי כפריט שאמור לייצר מתח והקצנה של התהליך, אבל גם פרק זה כתוב בכשרון רב. הזדהיתי עם הגיבורה וכל כך חיכיתי לסוף הטוב שיאפשר לה למצוא זוגיות. האמנם זה מה שקרה? ממליצה מאד. ... המשך לקרוא

מימישז

שני הספרים החביבים עלי מהחודשים האחרונים הם ספרי ביכורים של נשים :"רוזנפלד" של מאיה קסלר ו"כתב כמויות" של ורד גלאון. הגיבורה בשני הספרים היא אישה רווקה בלי ילדים בסוף שנות השלושים לחייה שנמצאת בתקופה לא טובה - תקועה מבחינה מקצועית ואישית. נדמה שהכול כבר נכתב על חיי האהבה של אישה שנמצאת ברווקות מאוחרת, אך גלאון וקסלר , כל אחת בדרכה, מציגות גישה רעננה ומקורית לסיפור השחוק הזה. הגיבורה של גלאון -יסמין- היא רווקה מבחירה. כלומר, הרווקות שלה לא מוסברת בכך שהיא לא פגשה עדיין את בן הזוג המתאים , אלא בכך שהיא נרתעת מקשר אינטימי קרוב ומעדיפה לחיות בגפה. היא לא ב... המשך לקרוא

נטע אורן

ממתק משובח הוא ספרה הראשון : כתב כמויות של ורד גלאון אדריכלית במקצועה , אשר בכתיבה כנה וישירה נוגעת מרגשת זורמת שנונה ומלאת הומור , לא מותירה שום רמז על היותו ספר ביכורים . בספר היא מביאה את סיפורה של יסמין , אדריכלית רווקה בת 40 שרגילה להיכנס ולתכנן כל בית אליו שוכרים את שירותיה אך ביתה שלה סגור מעין אנלוגיה לתמונת כריכת הספר המושלמת מדויקת כך גם היא חד משמעית בדעה ובבחירה שלה בחייה באוטונומיה המוחלטת שלה על עצמה וכנגד המוסכמות החברתית של נישואין בעל וילדים . היא מגיעה לשלב בחייה שהיא מחליטה לקחת פסק זמן מעיסוקה ואז בדיוק פונה אליה האקס יוחאי כדי... המשך לקרוא

אסתו'ש

כתב כמויות. ורד גלאון. הוצאת שתיים. 251 עמודים. תמצית הישראליות. 251 עמודי הספר נותנים מבט מהרחפן הספרותי מהי הישראליות. החלום על בית צמוד קרקע, יחסים יהודים ערבים, עד כמה החברה הישראלית מצפה שכל הנשים תהיינה אמהות ועוד רבדים שמתאימים לחברה הישראלית. אה, ויש גם נושא אוניברסלי- מערכות יחסים בעבר בהווה ובעתיד. "כולם קוראים את אותם מגזינים סקנדינבים לעיצוב הבית שבהם צילומים נהדרים של סלון פתוח המשקיף אל כרי דשא מוריקים, חצר ובה שולחן אוכל מעץ-מייפל- עתיק שמתאים לשמונה-עשר איש עם שני כלבי לברדור מתנמנמים מול האח מתחת לעץ אשוח." אז מה אם המגרש שיוחאי... המשך לקרוא

מירי דליצקי

אנחנו ארץ קטנה. קטנה מאוד אפילו. העולם שלנו הוא ג'ולה ממש, ובכל צעד יכול להיות שנפגוש מכר מהעבר שהופך להיות שכן או קולגה או לקוח. או, ירחם ה', מעסיק. תמיד כדאי להיות נחמדים, אבל בארצנו הקטנטונת זה כורח מציאות של ממש, כי אין לדעת מתי כלבת הקארמה תצוץ פתאום ותנשוך אותנו מפני שלא היינו זהירים מספיק ומשפט לא זהיר או לא מחמיא ששחררנו צוטט בשמנו ובגללו לא נקבל את הפרוייקט, לא נזכה במכרז או שיהיה מאוד מאוד לא נעים לרדת כל בוקר במדרגות בדרך לטיול עם הכלב. זה מה שקורא לורד, סליחה, ליסמין גבורת הספר כתב כמויות. היא אדריכלית ומתכננת בתים, אישה בשנות הארבעים לחייה ... המשך לקרוא

נצחיה

בית של אחרים התחלתי לקרוא ספר ששנים בקשתי, כזה שתויג אצלי כחייבים, אך משפטיו התפוגגו, וסרבו להתחבר במוחי כשלמות אחת, מה שגרם לי לבהלה קטנה, האם אבדתי את יכולת הריכוז החיונית לקריאה? היה ברור לי שיש דברים בחיים שמטרידים, אבל דווקא ברגעים כאלה אני זקוק יותר מכל, לספר כחבר מנחם. בסוף החלטתי לקרוא ספר לא עבה, שלא יטביע אותי בין דפיו, המאפשר התמסרות קלה, המסודר בצורה בהירה, בפרקים קצרים הכתובים בשפה קולחת ויפה. הספר שאותו מצאתי, הוא כתב כמויות של ורד גלאון, שאפילו לצבע הכריכה שלו התכלת יש השפעה מרגיעה. מתחילת הקריאה הרגשתי, שאני מצליח להתחבר בצורה טבעי... המשך לקרוא

רץ

יש ציטוט של Paul Sweeney שאני אוהבת, והוא הולך ככה: You know you've read a good book when you turn the last page and feel a little as if you have lost a friend. זה בדיוק מה שהרגשתי כשהפכתי את הדף האחרון. התאהבתי ביסמין, גיבורת הסיפור, והרגשתי לא רק שאיבדתי חברה, אני גם מייחלת לחברה כזו בחיים האמיתיים. אהבתי את הראש שלה, את ראשי התיבות שהיא מצמידה לכל זוג אליו הגיעה כדי לתכנן להם בית, הייתי מתה, מתה (!) להציץ בארון המיוחד שלה של דברי הנייר, אותו תכננה במיוחד אצל נגר. אם יש דבר שאני לא עומדת בפניו זה דברי נייר. פנקסים, מחברות, סימניות, גיליונות נייר למיניהם. אבל בעיקר הייתי יודעת לכבד את הבחירות שלה, ולא אומ... המשך לקרוא

dina