ביקורות ספרים על הספר עניין של מוות וחיים

למה בחרתי במהלך השבועות האלה של המלחמה לקרוא דווקא את הספר הזה של הפסיכיאטר היהודי /האמריקאי ארווין יאלום, אינני יודעת. ובעצמי הופתעתי שהקריאה בו אפילו לא הכבידה, ההפך. התחושה הייתה שהוא משלים או מדגיש את ההכרה שאנחנו זמניים כאן, או כפי שנבוקוב פתח את הביוגרפיה שלו במשפט: "על פני התהום מתנדנד הערש, והשכל הישר אומר לנו כי קיומנו אינו אלא סדק צר של אור בין שני נצחים של אפלה" . יאלום– פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה, (היה בעת הכתיבה בן 88, היום הוא בן 92) הידוע כמי שהקדיש את חייו המקצועיים לייעוץ לאנשים שסובלים מחרדה ואבל, וכמי שחיבר ספרים לא מעטים שהפכו לרבי... המשך לקרוא

אירית פריד

הספר הזה לא נועד למי שמחפש אסקפיזם מהחרדות הכי גדולות שלנו: מוות, מחלות קשות, בדידות ומגבלות הזקנה. הוא עוסק באופן גלוי וכן בדיוק באותן התמודדויות, ומי מאיתנו לא יעדיף להעלים מהן עין כאילו הן רחוקות, לא שייכות, לא שלנו, ו"כשנגיע לגשר נעבור אותו". או שלא. אז זהו שהגשר תמיד מגיע. גם כשמדובר בזוג אמריקאי מצליח בקנה מידה עולמי, המשכיל גם לשמור על ענווה, על משפחתיות, על גישה חברותית וחומלת כלפי אנשים קרובים כרחוקים. הזוג המושלם הזה שהצליח לשלב בין קריירה מפוארת ופורצת דרך (הוא כפסיכיאטר וסופר פורה בתחום, היא כחוקרת ספרות ידועה) לבין הורות טובה לארבעה ילד... המשך לקרוא

ושתי

שמעתי על הספר הזה והרבה יותר מפעם אחת. כדרכם של עוד ספרים אחרים שמבקשים לדבר איתי על המוות, ובכן, לא תמיד יש שעה טובה לשיחה הזו. מצאתי את עצמי אולי באופן משונה מבקשת את הספר הזה לאפיקומן השנה, וכך ביליתי בחברתו השבת מתחילה אותו בשעות הבוקר המאוחרות וצמודה אליו, כמה סימבולי, עד לצאת הכוכבים. הספר נכתב כספר זוגי, על ידי שני בני הזוג יאלום, ארווין - פסיכיאטר מפורסם, כתב את "כשניטשה בכה" ועוד סדרת ספרים עיוניים וספרי קריאה פופולריים, ורעייתו, פמיניסטית וחוקרת ספרות צרפתית וגרמנית, שכדבריו "כל כל ספר שכתבתי אני, היא כתבה ספר משלה". בעת כתיבת הספר חולה מרלין ... המשך לקרוא

זרש קרש

הסופניות שבמשך מהלך חיי היום יום אנו עוסקים בהדחקתה. עד ש.. ה"פצצה" נופלת כאשר זה מתרחש -זה מתרחש. הסופרת הפמיניסטית , מרילין יאלום, אובחנה כחולה בסרטן. המאבק לשרוד והמודעות שהדברים לא ישובו להיות כשהיו : התמודדות עם האובדן. עולות השאלות אוניברסאליות שאין להן תשובה . הכותב בהיותו אדם לא רק פסיכיאטר וסופר משתדל לתאר כמיטב יכולתו את התנהלות בצל החולי והמוות. לא מצאתי נחמה כמובטח לקוראים . התובנה שעולה מכל דף היא שאין תחנות ואין מטרות ביניים ישנה זרימה ואשליה שבקרוב נסיים את גן הילדים... את התיכון.. את השרות הצבאי... נחגוג בר מצווה לבן נעבור דירה... נקנ... המשך לקרוא

מיכאל