הביקורת נכתבה ביום שבת, 28 באוגוסט, 2021
ע"י מיכאל
ע"י מיכאל
הסופניות שבמשך מהלך חיי היום יום אנו עוסקים בהדחקתה. עד ש.. ה"פצצה" נופלת כאשר זה מתרחש -זה מתרחש. הסופרת הפמיניסטית , מרילין יאלום, אובחנה כחולה בסרטן. המאבק לשרוד והמודעות שהדברים לא ישובו להיות כשהיו : התמודדות עם האובדן. עולות השאלות אוניברסאליות שאין להן תשובה . הכותב בהיותו אדם לא רק פסיכיאטר וסופר משתדל לתאר כמיטב יכולתו את התנהלות בצל החולי והמוות. לא מצאתי נחמה כמובטח לקוראים . התובנה שעולה מכל דף היא שאין תחנות ואין מטרות ביניים ישנה זרימה ואשליה שבקרוב נסיים את גן הילדים... את התיכון.. את השרות הצבאי... נחגוג בר מצווה לבן נעבור דירה... נקנה רכב חדש..... "חיים בהמתנה" והזמן זורם ולכך משמעות רבה בהתנהלותנו. תשובות לא תמצאו פה שאלות ישנן והן ידועות ומתחדדות במידה מסויימת למי שרוצה בכך במהלך הקריאה. מסקנה:חייה את הרגע באופן הטוב ביותר כאילו אין מחר
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת