“"'אני רעבה', אמרה יאנינה לריטה.
'אכלתן כבר!' גערה בהן אימן,
'לכו לישון'.
הארוחה האחרונה שאכלו הייתה שבע שעות קודם לכן.
דוויד לא ידע על כך, או אולי הוא רק העמיד פנים. הבנות הלכו לישון רעבות. (עמוד 7)
הארוחה האחרונה שאכלו הבנות הייתה שבע שעות קודם לכן. האב לא ידע על כך, או שהוא ידע ורק העמיד פנים. הבנות הלכו לישון רעבות.
הספר "כשתגדלי תביני" מגולל את סיפורה של יאנינה ומתחיל בשכונת מנ”