“בסיום הספר, עלתה בי המחשבה כי כל מפגש בין אנשים הוא מפגש של היסטוריה אישית, יש בו ציפיות, תקוות ואף הסתייגויות ולעתים חרדות.
זאת היא הפגישה והיחסים שבין לי מילר בפריז בשנות השלושים של המאה, דוגמנית בווג שמאסה בעיסוק זה, למאן ריי, אומן רב תחומי, צייר סוריאליסט , בוהמיין ובעיקר מפתח של טכניקות צילום.
לי מגיעה למפגש וליחסים שמתפתחים בעקבות זאת בציפיות למימוש עצמי כתלמידה בנושאי הצילום כשהיא נושאת מ”