מטרתו של ספר זה היא להתמודד עם השאלות האמורות הן בהקשר המקומי של ישראל והן בהקשרים אחרים בהם עיצבו בני-אדם את זהותיהם תוך מפגש בינתרבותי. מאמרי הספר נכתבו במסגרתם של תחומי-דעת שונים, כגון: התיאוריה הפוליטית, הפילוסופיה, המסורת היהודית, המשפט, ההיסטוריה, הסוציולוגיה, החינוך ומדע המדינה. המשתתפים בספר מבקשים להאיר היבטים שונים של קיום רב-תרבותי, הן מבחינת האפשרויות שקיום כזה יוצר והן מבחינת הבעייתיות הכרוכה בו. בספר שבעה שערים. בשער הראשון על משנתו של אריאל רוזן צבי, שער שני: מבוא, שער שלישי: רב תרבותיות עיונים תיאורטיים, שער רביעי: יהדות ודמוקרטיה בישראל, שער חמישי: הגות יהודית, שער שישי: המשפט והתרבות, שער שביעי: המצב הישראל. ...

"התרבות קובעת את האנושיות הייחודית של כל אדם. אם אנו מצווים לנהוג כבוד בבני אדם, כי אז אנו מצווים גם לנהוג כבוד בתרבויות המכוננות את הזהויות של בני האדם. מי ששולט במשפט מסוגל לשלוט באמצעותו בתרבות, ובעקבות זאת גם בתודעותיהם של בני האדם וביחסים החברתיים המתקיימים בין בני האדם." במשפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת מוצג המשפט הישראלי כזירה שבה מתנהלים המאבקים התרבותיים המרכזיים המתחוללים בעם היהודי בתקופת המודרנה. פרופסור מנחם מאוטנר, מחשובי הוגי המשפט בישראל, קובע כי את ההתפתחויות הנרחבות שחלו במשפט הישראלי בעשורים האחרונים יש להבין על רקע ירידת ההגמוניה התרבותית של תנועת העבודה והתחדשות המאבק על קביעת דמותה של ישראל. עימות זה הוא גלגול נוסף של מאבק תרבותי המתקיים בעם היהודי במאות האחרונות, ונוטלות בו חלק שתי קבוצות עיקריות: זו המבקשת לחזק את זיקתה של ישראל לליברליזם ולמערב, וזו המבקשת לחזק את זיקתה להלכה וליהדות. בית המשפט העליון הוא מוסד המדינה המזוהה יותר מכל מוסד אחר עם הליברליזם המערבי, ולפיכך הפכו אותו אלה המאמינים בחיזוק הזיקה לליברליזם לזירה המרכזית של פעילותם הפוליטית. את "המהפכה החוקתית" המזוהה עם אהרון ברק יש לראות בהקשר זה. מה היו השלכותיה על השיח הפוליטי, המשפטי והתרבותי בישראל? מה המחיר שהיא תובעת? לא מעט סיסמאות נזרקות לחלל האוויר. מנחם מאוטנר מציע מבט שקול וביקורתי על הדיון המסעיר את החברה בישראל. השסע בין יהודים חילונים ליהודים דתיים אינו הפיצול התרבותי היחיד בישראל. כחמישית מאזרחי המדינה הם ערבים. הספר מציע להסדיר את היחסים שבין המדינה לקבוצות התרבותיות המרכזיות החיות בה ברוח הרב-תרבותיות, ופורש מסכת של תובנות נורמטיביות המתחייבות מהרב-תרבותיות של ישראל. המחבר מציע הארות מרחיבות דעת ובולטות במקוריותן למצוקות בוערות שהחברה בישראל המבקשת חיים חייבת לתת להן מענה. מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקן הפקולטה. בין ספריו הקודמים: ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי (1993), על החינוך המשפטי (2002) ומשפט ותרבות (2008)....

בשלושים שנות שלטונם בארץ יצרו הבריטים זיקה הדוקה בין המשפט המקומי לבין המשפט האנגלי .מכיוון שהמשפט האנגלי מגלם ערכים ליברליים ,הפכו המשפטנים לסוכנים הראשונים במעלה להטמעת הליברליזם בתרבות המדינה .החל משנות השבעים של המאה העשרים, הערכים הליברליים מאוימים על ידי קבוצות דתיות .המשפט הישראלי הפך זירה חשובה לניהולה של מלחמת תרבות .האם בית המשפט העליון מנהל את המאבק למען הליברליזם בתבונה? הליברליזם הישראלי מתפקד בתווך שבין שתי מערכות משמעות גדולות :הדתיות היהודית והלאומיות היהודית .ערכים מרכזיים של כל אחת מהן מנוגדים לערכי הליברליזם .הניתן לשלב בין הליברליזם לבין הדתיות והלאומיות? הכיבוש והמלחמות בעזה מסכנים את המשך קיומו של הליברליזם. המחאות נגדם מולידות תגובות־נגד הפוגעות בערכים ליברליים מרכזיים ,כגון חופש הפעולה של ארגוני זכויות האדם ,חופש הביטוי, וחופש הפעולה הפוליטית של האזרחים הערבים. שוויון הוא ערך ליברלי מרכזי .האם מדינה המחויבת לקידום הפרויקט הלאומי של קבוצת הרוב שלה מסוגלת לקיים כהלכה את השוויון כלפי המיעוט הלאומי החי בה? הליברליזם הישראלי הוא הליברליזם של האוטונומיה .האם זו גירסת הליברליזם הטובה ביותר ?ספר זה טוען שיש להשתית את הליברליזם הישראלי על רכיבים הלקוחים מהליברליזם הסוציאל־דמוקרטי, החותר ליצירת התנאים לשגשוג אנושי ,וכן מהליברליזם הרפובליקני והליברליזם הרב־תרבותי....

ספר זה מנסה להבין את תופעת המשפט באמצעות שימוש במושג התרבות. הספר דן בהרחבה בשתי תפיסות עיקריות בדבר יחסי הגומלין שבין המשפט והתרבות. הגישה האחת רואה את משפט המדינה כמכונן את התרבות, ובעקבות זאת כמכונן גם את התודעות ואת פרקטיקות ההתנהגות של בני האדם. הגישה האחרת רואה את המשפט הנוצר ומופעל בבתי המשפט כמערכת תרבותית נבדלת, שבגדרה מקבלים השופטים את הכרעותיהם. ...

נקודת המוצא של ספר זה היא שעלינו לדון בהכרעות הערכיות המכוננות את חיינו ולברר אם אין מקום להכניס בהן תיקון. ברוח זאת, הספר מבקש לבחון את התאוריה הפוליטית הליברלית העומדת ביסוד המשטרים של מדינות המערב. בליברליזם של שתי המאות האחרונות קיימים שני זרמים מרכזיים ‒ הזרם האחד הוא "הליברליזם של האוטונומיה". אידאל החיים הטובים של הזרם הזה הוא היכולת של אדם לקבוע בעצמו את תוכני חייו. הליברליזם הזה מצפה מהמדינה שתיצור את תנאי החירות המאפשרים את האוטונומיה. הזרם המרכזי האחר הוא "הליברליזם של השגשוג". אידאל החיים הטובים של הזרם הזה הוא פיתוח של היכולת האנושית הטמונה באדם, ומימושהּ. קיימת אפוא קִרבה בין הליברליזם הזה לבין המרקסיזם, שהערך שלו הוא השגשוג האנושי. המלצות המדיניות של הליברליזם של השגשוג חופפות לאלו של הסוציאל-דמוקרטיה: פעולת המדינה לאספקה של שירותים נרחבים בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור, הביטחון הכלכלי וכולי. גם מהבחינה הזאת קיימת קִרבה בין הליברליזם של השגשוג לבין המרקסיזם. הספר טוען שעלינו לאמץ את הליברליזם של השגשוג. כמו כן הספר טוען שהתאוריה הליברלית של העשורים האחרונים לא הקנתה לפוליטיקה את החשיבות הראויה לה, וקורא לאימוצה של פוליטיקה רפובליקנית. הספר אף בוחן את המידה שבה הזרמים המרכזיים במשפט של המאה העשרים פעלו מתוך מוּדעות לכוחו לכונן את הערכים בחיינו. פרופ' מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב. זהו ספרו התשיעי. ערך שישה ספרים. פרסם למעלה ממאה מאמרים בישראל, בארצות הברית, בבריטניה ובגרמניה. לימד באוניברסיטאות בארצות הברית, בבריטניה ובאיטליה. זכה בשורה של פרסים יוקרתיים....

מתי רשאית מדינה לתבוע מאזרחיה למות למענה במלחמה? מתי רשאית מדינה לתבוע מחייליה להרוג את חייליה של מדינה אחרת במלחמה?   על פי התיאוריה הפוליטית הליברלית, מותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף רק במלחמה של הגנה עצמית. אבל בישראל חיות קבוצות הסוברות שמותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף במלחמת ברירה, למשל מלחמה שמקורה בטעמים דתיים.    התיאוריה הפוליטית והמשפט מכירים בשתי דוקטרינות המאפשרות לחיילים לסרב להשתתף במלחמה: אי-ציות אזרחי וסרבנות מצפון. כאשר המדינה תובעת מחיילים חילונים שירות בשטחים, היא תובעת מהם מוות והרג בשמן של תאולוגיות דתיות. חיילים כאלה צריכים ליהנות מהגנתה של דוקטרינה שלישית, "סרבנות מכוח תרבות": סרבנות לשרת שירות התובע מעשים מכוחה של תרבות שאינה חלק מהתרבות, מהזהות ומהאישיות של החייל.   פרופ' מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. זהו ספרו העשירי. ...