ספר זה מנסה להבין את תופעת המשפט באמצעות שימוש במושג התרבות. הספר דן בהרחבה בשתי תפיסות עיקריות בדבר יחסי הגומלין שבין המשפט והתרבות. הגישה האחת רואה את משפט המדינה כמכונן את התרבות, ובעקבות זאת כמכונן גם את התודעות ואת פרקטיקות ההתנהגות של בני האדם. הגישה האחרת רואה את המשפט הנוצר ומופעל בבתי המשפט כמערכת תרבותית נבדלת, שבגדרה מקבלים השופטים את הכרעותיהם.