“חמש כוכבים!! כן, קראתם נכון :) גידאון הוא אל פראי. לא סתם אל, אלא אחד כזה שיצייר אותך אחרי שחשף את כל הפראיות האפלה שמסתתרת בתוכך... וזאת בדיוק העסקה שדירדרי נאלצת לעשות איתו. הוא יפסיק ליצור נזק תקשורתי לאבא שלו, שהוא גם המעסיק שלה, והיא, בתמורה, תהיה המוזה שלו למשך ששת החודשים הבאים. מה שדירדרי לא יודעת, הוא שגידאון לא רק מתכוון לצייר אותה ולצלם אותה - הוא רוצה לחשוף אותה. את כולה. ואם יש”

“עדן מוכנה מראש לחמש השנים הבאות בחייה. או לפחות זה מה שהיא חושבת... היא נפגשת ממש "במקרה" באחותה התאומה, ובליאם. הפגישה הזאת משנה את כל מה שהיא חושבת, את כל מה שהיא יודעת, על עצמה ועל החיים שלה. על העבר, ההווה, והעתיד. וואו! האמת, שלא ציפיתי. הספר נע כל הזמן בין העבר להווה, ובדרך כלל קשה לי להתחבר לספרים מהסוג הזה, אבל הפעם הקריאה פשוט שאבה אותי! הדמויות, הסיפורים שלהן, אפילו דמויות המשנה”

“היא כיבתה את הלהבה שבערה בתוכו. היא עזבה אותו, ועכשיו הוא נשאר בחשכה. הוא כל מה שמציל אותה ברגעים האפלים ביותר. ועכשיו, היא נשברה. וואו. לא אוסיף ביותר מדי מילים, רק אגיד שהספר השני קשה יותר לקריאה מהראשון, ועם זאת, אפילו טוב יותר. וואו וואו ושוב וואו. עופו לקרוא כבר, למה אתם מחכים?”

“שלום שלום ללונדון המטריפה!! או שאולי אני צריכה בעצם להגיד שלום לדומיניק?”

“חמש כוכבים!! כן, קראתם נכון :) גידאון הוא אל פראי. לא סתם אל, אלא אחד כזה שיצייר אותך אחרי שחשף את כל הפראיות האפלה שמסתתרת בתוכך... וזאת בדיוק העסקה שדירדרי נאלצת לעשות איתו. הוא יפסיק ליצור נזק תקשורתי לאבא שלו, שהוא גם המעסיק שלה, והיא, בתמורה, תהיה המוזה שלו למשך ששת החודשים הבאים. מה שדירדרי לא יודעת, הוא שגידאון לא רק מתכוון לצייר אותה ולצלם אותה - הוא רוצה לחשוף אותה. את כולה. ואם יש”

“עדן מוכנה מראש לחמש השנים הבאות בחייה. או לפחות זה מה שהיא חושבת... היא נפגשת ממש "במקרה" באחותה התאומה, ובליאם. הפגישה הזאת משנה את כל מה שהיא חושבת, את כל מה שהיא יודעת, על עצמה ועל החיים שלה. על העבר, ההווה, והעתיד. וואו! האמת, שלא ציפיתי. הספר נע כל הזמן בין העבר להווה, ובדרך כלל קשה לי להתחבר לספרים מהסוג הזה, אבל הפעם הקריאה פשוט שאבה אותי! הדמויות, הסיפורים שלהן, אפילו דמויות המשנה”

“היא כיבתה את הלהבה שבערה בתוכו. היא עזבה אותו, ועכשיו הוא נשאר בחשכה. הוא כל מה שמציל אותה ברגעים האפלים ביותר. ועכשיו, היא נשברה. וואו. לא אוסיף ביותר מדי מילים, רק אגיד שהספר השני קשה יותר לקריאה מהראשון, ועם זאת, אפילו טוב יותר. וואו וואו ושוב וואו. עופו לקרוא כבר, למה אתם מחכים?”

“שלום שלום ללונדון המטריפה!! או שאולי אני צריכה בעצם להגיד שלום לדומיניק?”