פיוט ושירה ביהדות מרוקו מכנס שמונה מחקרים על השירה העברית שנכתבה במרוקו בחמש מאות השנים האחרונות. במרכזם של הפרקים עומדים שירים אירועיים-היסטוריים וחברתיים-תרבותיים וכן שירים אישיים, ובכולם בולטים הכיוונים הקהילתיים והמשיחיים של שירת יהודי מרוקו. הספר מציג בין היתר את שירו של יעקב הסופר על פגישותיו עם דוד הראובני, את שירתה הייחודית של המשוררת פריחא בת ר` אברהן אדיבה, את שירתו העשירה של ר` שלמה חלואה ואת שירתו החדשנית של ר` דוד אלקאים. הפרק האחרון מביא את שירתו של ר` דוד בוזגלו ואת שיריו האישיים והלאומיים שכתב לאחר עלייתו ארצה. החיבור מציג מבט חדש על השירה העברית במרוקו ועל רצף היצירה העברית והעיסוק הרב בשירה ביהדות זו. פרופ` יוסף שטרית מלמד באוניברסיטת חיפה בחוגים לצרפתית וללשון העברית. הוא שימש בה ראש אקדמי ביחידה הקדם-אקדמית ובתפקידים נוספים, ומשנת תשנ``ח הוא דיקן הפקולטה למדעי הרוח. עיסוקיו האקדמיים מסתעפים לשטחים שונים, וראש לכולם חקר יהדות צפון אפריקה בריבוי פניו: העברית והערבית היהודית, הלשון, השירה והספרות העממית, ההיסטוריה והתרבות. עבודותיו נשענות על עבודות שדה נרחבות ומקיפות שנעשו ברחבי הארץ, בצרפת ובמרוקו. אוסף ההקלטות ושפע כתבי היד שפרופ` שיטרית ריכז הם מן המאגרים החשובים ביותר למחקר יהדות צפום-אפריקה בכלל ויהדות מרוקו בפרט. משנת תשנ``ז הוא גם עומד בראש המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם שהוקם באוניברסיטת חיפה....

תוכן העניינים: שער ראשון - פרק מבוא: החתונה היהודית המסורתית במרוקו: מסה חברתית - תרבותית: יוסף שיטרית. שער שני - פרקי עיון: סדרי נישואין ונוסח הכתובה אצל יהודי מרוקו מהמאה ה - 16 ואילך: משה עמאר. שירי חתונה עבריים וערביים - יהודיים מקהילות שונות במרוקו: יוסף שיטרית. השושבין בטקס הנישואים במרוקו: עיון במקורותיו של מוסד חברתי עתיק יומין: מאיר מלול. חתונות יהודיות בצפון מרוקו: גילה הדר. מנהגי החתונה היהודית בקהילת ארפוד: מאיר נזרי. שער שלישי - פרקי תיעוד....

בספר 'לשון ומאגריה לשון ומארגיה' כונסו מחקרים עיוניים ותיעודיים על הערבית היהודית שדוברה ונכתבה בקהילות צפון-אפריקה. החיבור בוחן את ייחודה הלשוני והחברתי-לשוני של הערבית היהודית, ובודק את מימושיה הטקסטואליים – למן אלפי הפתגמים שהיו בפיהן של הנשים היהודיות והשירה שבכתב ובעל-פה, ועד הסיפורת הערבית-היהודית החדשה והכתיבה העיתונאית שצמחו בסוף המאה ה-19 באלג'יר ובטוניס. חלק גדול מן הפרקים יוחד לחקר המרכיב העברי המייחד את הערבית היהודית ואת יתר לשונות היהודים, ולתפקידיו הרבים בכינונן ובגיוונן של הלשונות האלה. פרק נרחב יוחד לניתוח שיר-קצידה מיוחד שכתב משורר מוסלמי במרוקו ושילב בו יסודות עבריים רבים. בד בבד עם הצגה מפורטת של החומרים הלשוניים שבעל-פה ובכתב, החיבור מציע מודל בלשני, סוציו-פרגמטי, שבודק ומסביר את השימושים הלשוניים של הדוברים והכותבים, וכן את מבני הדיגלוסיה וההכלאה ואת המגוון הלשוני המאפיינים את הערבית היהודית ואת לשונות היהודים בכלל. פרופ' יוסף שיטרית מלמד באוניברסיטת חיפה בחוגים ללשון עברית ולשפה וספרות צרפתית. מחקרים מתמקדים בפיתוח הסוציו-פרגמטיקה וביישומיה בחקר הלשון, השיח והטקסט, ובחקר הערבית היהודית, השיח היהודי, השירה העברית והערבית-היהודית בצפון-אפריקה, וביטוייהם במורשתן התרבותית של הקהילות. הוא גם העורך של הסדרה 'מקדם ומים' היוצאת לאור באונברסיטת חיפה....

קובץ זה עוסק בשתי קהילות מרכזיות וסמוכות זו לזו במרוקו שהטביעו את חותמן על חייהם של יהודי מרוקו; האחת, פאס, מימי הביניים המוקדמים והשנייה, מכנאס, בעיקר מן המאה ה־18. תקופות שגשוגן ופריחתן חופפות גם את התמורות בסדרי השלטון המלכותי במרוקו: קהילת פאס התפתחה ופעלה בבירתה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו, שעד לתחילת המאה ה־20 שימשה רוב הזמן משכן לשלטון המלכותי בארץ זו לשושלותיו השונות, וקהילת מכנאס החלה את פריחתה בראשית המאה ה-18, בזמן שהמלך מולאי אסמעיל (1727-1672) העביר את מרכז שלטונו לעיר זו. יוסף שיטרית (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים לשפה וספרות צרפתית וללשון עברית באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם....