סוף סוף העלילה מסתיימת כמובן ל.... וכיף לי לכתוב ביקורת ראשונה לספר ולסדרה כולה.

<mark>רשני צ'קשי</mark> כתבה את הסדרה ארו שאה על המיתולוגיה ההודית, היא נעזרה כמובן בריק ריירדן שיש לו ניסיון בכתיבת סיפורים על מיתולוגיה, והיא הצליחה בצורה מעולה.
<mark>רשני צ'קשי</mark> גם כתבה שהיא התייחסה למיתולוגיה לעידן הוודי, בסביבות 1500 לפנה"ס. שזה ההינדואיזם הקלאסי.

אז בספר החמישי אנחנו בעצם ממשיכים את המסע של ארו שאה יחד עם

וואו, וואו, וואו,

קודם למי שאוהב את ריק ריירדן ואת שותפתו <mark>רשני צ'קשי</mark> אז הסדרה בשבילם. זה הספר הרביעי בסדרה וכבר מחכה בכיליון עיניים לחמישי.

ואיזה כיף לכתוב ביקורת ראשונה כאן באתר.
בספר זה ארו אחרי שנחטפת ע"י ה"ישן", היא מגיעה למקום שבהתחלה היא חושבת שזו מערה אך בדיעבד זהו חדר סגור ועגול, שהיה בקסם שיראה כמערה, לפי התיאור נראה כמו אוהל טיפו ענקי בצורת דירה.
שם היא מגלה שנמצאת איתה מישהי שקו

כרגיל בקניה הקודמת שלי ראיתי ואמרתי חייבת... הבעיה איתו שהוא מעט עבה, אז הוא כבד, וקצת התעכבה התחלת הקריאה.. אני בדרך כלל קוראת בהסעה שלי לעבודה, אז הכובד משפיע, אבל הייתי חייבת לדעת מה קורה עם ארו אז אמרתי לעצמי זהו הגיע הזמן...

ההתחלה וואו ובלי הרבה ספויילרים יש לנו פנדווה חדשה, וכמו שכתוב בגב הספר נגנבו החץ והקשת של אל האהבה, וארו יחד עם 2 הפנדוות האחרות מואשמות בגניבה, וכרגיל אמורה להיות ה

כרגיל ראיתי ספר של ריק ריירדן וכבר לא עמדתי בפיתוי... נכון שהוא לא כתב אלא <mark>רשני צ'קשי</mark> על המיתולוגיה ההודית, אבל היה שותף לעריכה ורואים את ידו בעניין.

ארו שאה היא ילדה בת 11 שגרה בדירה ליד מוזיאון ההודי שאמא הקימה ומנהלת. בגלל שהיא הודית ובלשון המעטה לא הכי מקובלת... אז הרבה דברים היא ממציאה. היא לומדת בבי"ס שרוב הילדים נורא עשירים והיא ואמא שלה חיים די בצימצום. אמה נוסעת לעיתים תכופות לחו"ל בשב

כמובן כשראיתי אותו הייתי חייבת.... במיוחד שקראתי כבר את 2 הראשונים,.
הפעם מגלים 3 הפנדוות שיש להן אחיות חדשות, הן תאומות, יש נבואה חדשה הפעם, כמו שכתוב בכריכה הפעם הישן מחפש את עץ המשאלות.....

אנחנו מגלים שהעץ שכולם חושבים שזה העץ הוא תרמית וכמובן.... תפקיד הפנדוות למצוא אותו.... איך למצוא? איך נכנסות זוג אחיות תאומות שהן פנדוות? כל זה צריך לקרוא.

כיף לקרוא את הסידרה הזו וכבר בדקתי באינטרנ

*ארו שאה וסופו של הזמן*

אמ;לק: כן או לא? צר לי, אבל משהו בספר פשוט לא עובד. לא שנאתי אותי, אבל הוא כן היה די מעיק ומתיש. מי שמתעניין במיתולוגיה ההודית (כמוני) כנראה יהיה סובלני אליו יותר מאחרים, אבל למרות סבלנותי לא הצלחתי לסיים אפילו רבע, אז לא יודעת עד כמה זה עדיף מאשר פשוט לקרוא ספר עיון בנושא

תקציר מגב הספר:
אַרוּ שָאה בת השתים–עשרה נוהגת לשקר לפעמים, כדי להיות מקובלת ( =^.^= אבל