|
|
|
1.
|
|
הקול הלך והתקרב עד שהאיש בגלימה השחורה עמד ממש מחוץ לדלת. הוא עצר שם, מקשיב, מחכה, כאילו היה יכול לחוּש אותם בתוך החדר. הוא ידע שהם שם בִּפנים. סרינה שמעה אותו נושם. היא קלטה את הריח המעופש של הגלימה כשהצחנה הסתננה מבַּעד לחריץ תחת הדלת. הגלימה השחורה החלה בתנועה האִטית, המרשרשת, החלקלקה שלה, כמו לחישת נחש. ידית הדלת התחילה מסתובבת לאִטהּ......
|
|
2.
|
|
ניצחונה של סרינה על האיש בגלימה השחורה הוציא אותה מהצללים לאור היום של אחוזת בילטמור. אולם עדיין היא יוצאת בלילות לבקר את אִמהּ ביער, להוטה ללמוד את דרכיהם של ארְיות האדם. וכך סרינה מוצאת את עצמה לכודה בין שני עולמות: היא פראית מדי להשתלב בין העלמות המהודרות של בילטמור, ואנושית מכדי לחבור לארְיות האדם.
לילה אחד סרינה נתקלת ביער בדמות מסתורית, איש מוזר ומפחיד שמשלֵח בה חבורת כלבי טרף. היא משוכנעת שהזר המסתורי אינו פועל לבדו, אלא יש לו שותף סמוי שחָדר לבילטמור.
סדרת תְקיפות מגורם בלתי ידוע בוחנות את כוחה של סרינה כמגִנת בילטמור, עד שהאירועים מגיעים לשיאם בטרגדיה שיוצרת קרע בינה לבין בריידן, ידידה הטוב. בשיברון לבה היא עוזבת את האחוזה.
עמוק בלב היער סרינה פוגשת פנים אל פנים את הרוע שמתנכל לבילטמור, ומגלה שכוחותיו גדולים מֵעבר לְמה ששיערה. על מנת שסרינה תוכל לגבור על הכוח הזדוני לפני שיוריד לטמיון את ביתה האהוב, עליה לחפש עמוק בתוך עצמה ולאמץ את הגורל שחיכה לה מאז ומִתמיד....
|
|
