הסבתא והסבא של <mark>נאוה סמל</mark>? אז בהם מדובר.
פעם היתה אימפריה אחת, אוסטרו-הונגרית שמה. לפאני שודך גבריאל, אבל כדרכן של מלחמות, שהעיתוי שלהן לא משהו, המיועד גבריאל גויס. גבריאל לא ראה את קצה המלחמה ובחר לערוק לצד שממול, לרוסים. אמנם שם לא נלחם, אבל נתקע כמה שנים עד לסיום המלחמה ו"בילה" את זמנו עם לריסה ובנה קוסטיה במשק שלהם, תבינו מה שתבינו. בכליו נמצא תמונה של אישה ובלילה נהג לבטא את השם קוסטיה בשנתו.

סאגה משפחתית המבוססת על אירועים אמיתיים במשפחתה של הסופרת <mark>נאוה סמל</mark> ז"ל.
הספר מספר על סבתה פאני וסבה גבריאל שהכירו בעיירה סירט בבוקובינה שברומניה,
התארסו ועוד לפני שהספיקו להינשא, גבריאל גויס לצבא בעקבות פרוץ מלה"ע הראשונה.
במהלך המלחמה לא נוצר אתו קשר והוא נחשב נעדר, אך זה לא מנע מפאני להמתין לארוסה
שישוב. כאשר שב לביתו בסיום המלחמה, לאחר כ- 4 שנים (בלי לפרט מה עשה בהעדרו..),
גבריאל קיים את

בן דוד של אבא שלי נפטר השבוע. הבן שלו, אדם בגילי, כתב בקבוצה המשפחתי המורחבת הודעה על מותו, תיאר מקצת פרטים ביוגרפיים מתולדות חייו של המנוח ברוסיה הסובייטית ובקשייו בארץ והוסיף: "מוסרית והלכתית אני מחויב לכבד את זכרו ולשבת שבעה. עם זאת המורכבות של הרגשות שלי כלפיו לא מאפשרים לי לדבר עליו בצורה נוחה עם אחרים ועל כן אני מבקש להימנע מביקורי תנחומים ומהודעות בנושא". נדרשת רמה גבוהה של תחושת נטישה וכעס

אני אתחיל עם הדבר הטוב - אופן הכתיבה. כתיבה קולחת, זורמת, חוויית הקריאה מהנה ולא שוחקת וככל שקראתי יותר התסקרנתי לדעת יותר. אבל יש גם חסרונות.

1. העלילה חוזרת על עצמה וזה קצת משעמם. עוד כפר באוסטרליה, עוד פסטיבל היפים, עוד תהיות של <mark>נאוה</mark> על ישראליות וישראלים בחו"ל, עוד הערה של אייר. הספר הולך במעגלים ולא מגיעים באמת לשום מקום

2. הספר מציין כי אייר נמצא בזוגיות עם אישה אוסטרלית בשם לוסי אליוט,

זה הספר הראשון של <mark>נאוה סמל</mark> שאני קוראת. שמעתי עליה הרבה בעיקר לאחר מותה והייתי סקרנית לקרוא ספר שלה. לצערי הספר הזה קצת מאכזב. הסיפור האישי אמנם מרתק ואילולא היה מבוסס על סיפור אמיתי הייתי חושדת שהוא מופרך, וגם תאור התקופה מעניין. אבל בראייה כוללת הכתיבה משמימה, הספר לוקה באריכות יתר, התאורים ארכניים ולא ממש מעניינים, ומרבית הדמויות הן דו ממדיות, לא ממש חיות מול עיניך. יוצא מכלל זה תאור הדמות

הספר מספר את תולדות סבא וסבתא מצד אביה של <mark>נאוה סמל</mark> שהיא אחותו של שלמה ארצי. הקו העיקרי של הסיפור הוא אמיתי כאשר כל הפרטים הם מדמיונה של הסופרת כאשר הם מבוססים על ההסטוריה המתרחשת בשנים שהעלילה מתרחשת. סיפור מענין, כתוב היטב, מזכיר פה ושם כתיבה של סופרי אידיש.
ספר בהחלט מומלץ.
ולאתר סמניה נא עדכנו את קורות החיים של <mark>נאוה סמל</mark> ואת רשימת הספרים שמצורפת אליו.

<mark>נאוה סמל</mark> לא עושה לקורא חיים קלים. הספר קשה לעיכול; לא מבחינת השפה - מהבחינה הזו הספר בהיר. התוכן הוא הקשה. במהלך הקריאה כמעט קל לשכוח, לעתים, שמדובר בהפוך על הפוך, שהסופרת בעצמה היא ישראלית, יהודיה, דור שני לשואה.
מומלץ בחום!

הפעם אני רוצה לקחת את הרומן של נאווה <mark>סמל</mark> למקום אחר. לצאת לדרך עם אחד המשפטים שנכתבו די בהתחלה על ידי הכותבת עצמה, שמגיחה מדי פעם בספר- בתפקיד הסופרת, ומתרגמת לנו את הסיטואציה הבאה: "מה היה קורה אילו הקולונל הרוסי, גבר ממשי, ומי שהציל את פאני מאונס, היה נשאר בסירט, מקום מגוריה, כשדמותו של גבריאל/אהובה שעמו התארסה, ומזה שנים נמצא רחוק במלחמה- הפכה פתאום ערטילאית לעומתו... הייתכן שהייתה מתחוללת תפני

אולי זה לא יאה אך אני נמנעת מקריאת ספרים על מלחמת עולם שניה הפאן היהודי ומספרי שואה בפרט, קשה לי.. ובכלל כהיפר אקטיבית אני לא תמיד קוראת עד הסוף את הכתוב על גב הכריכה וכך נפל לידי הספר הנפלא הזה ראש עקום. <mark>נאוה סמל</mark> לקחה את נושא השואה מהדלת האחורית ישר לפנים! ספר נהדר, אינטלגנטי ורגיש כלכך. נ ה נ ת י