והפעם בפינת הספרים הטובים שחמקו מתחת לרדאר וחבל שכך...

לפי מיטב ניסיוני אחד החסרונות של הספרות הישראלית החדשה היא מחסור חמור בהומור. ואם כבר יש הומור אז הוא ציני, מריר ועוקצני (עיין ערך עירית לינור). בקיצור חסרים לנו ספרים וסופרים מצחיקים. ו<mark>אליס ביאלסקי</mark> עושה את זה בגדול ובהומור חופשי ומשוחרר שאינו חף מאירוניה ומודעות עצמית לפרקים אבל, למרבה השמחה, הוא חף לחלוטין ממרירות וציניות.

הרומן הראשו

ספר מעולה. בתור ישראלי שלא מכיר את התרבות הזו מקרוב, הספר הכניס אותי לנעליה של אליס, ונתן לי לראות את העולם דרך העיניים שלה. מדהים ש<mark>אליס ביאלסקי</mark> הצליחה לגרום לי להתחבר ולחוות את המסופר, להרגיש כאילו הייתי שם.
תוך כדי קריאת הספר יצא לי להאזין דרך יו טיוב לזמרים המוזכרים בספר, ולהנות ממוזיקה ממש טובה (נו טוב, גם אני גדלתי בתקופה הזאת) בלי להבין את המילים...
לדעתי, יצירת מופת אכן מתארת את הספר נאמנ