» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (13):
עיראק,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
דת,
ספרי עיון,
עם חתימת המחבר,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
צריך להוסיף תמונה לאתר,
צריך להוסיף תקציר,
היסטוריה,
יהדות,
עיון,
מקרא,
שירה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
ספר זה עוסק בדמותו של הרמב"ם כפי שהצטיירה בעיני עם ישראל
בסיפור העממי בעיקר במקומות שבהם חי הרמב"ם ופעל, בקהילות
ישראל שבצפון אפריקה ובמזרח התיכון. בסיפורים על הרמב"ם קשר
העם כתרים רבים לאישיותו והעלהו למדרגה עליונה, אם במסגרת
הסיפור הבודד ואם במסגרת מחזורי סיפורים שבהם סופרו קורות
חייו מלידתו ועד מותו וקבורתו. בין דמותו ההיסטורית של
הרמב"ם ובין דמות המצטיירת מן הסיפורים נוצר פער, והעם ייחס לו
אף דברים שהרמב"ם התנגד להם בחייו. בספר זה נאספו סיפורים
מכתבי - יד, מדפוסים ישנים ומהקלטות ומרישומים מן המסורת שבעל
- פה בקרב הקהילות הנ"ל. מתוך שלוש מאות הסיפורים הנמצאים
בכתבי - יד ובדפוסים, ברשימות ובהקלטות, הבאנו קצת יותר
ממחציתם, שהם הטובים שבסיפורים. במבוא בוררה מהותו של הסיפור
העממי על הרמב"ם, תוך בדיקת קורפוס הסיפורים והמחקר שנעשה
בנושא זה עד עתה, ועומתו קורות חייו של הרמב"ם הידועות עם
קורות חייו כפי שהן עולות מן הסיפורים. לסיפורים שהובאו
במקור בערבית יהודית ובתרגום עברי ניתנו הקדמות והערות לייחודו
של כל הסיפור ולמיונו הספרותי....
|
|
3.
|
|
הספר בוחן את אחת הסוגיות המרכזיות בהשוואה בין הספרות האוגריתית לבין הספרות המקראית: זיקתה של שירת המזמורים שבמקרא לספרות כנען. הוא מנתח ניתוח פילולוגי- ספרותי מזמורים אחדים במקרא ויצירות אוגריתיות אחדות ומגיע למסקנה שלטענה על קיומם של מזמורים כנעניים במקרא אין יסוד.
...
|
|
20.
|
|
בספר זה מתפרסמים 29 מאמרים על הלשון העברית לדורותיה. במדור הראשון, עיונים בלשון המקרא וסגנונו לאור הלשונות השמיות וספרותן, חמישה עשר מאמרים שנכתבו בעשור האחרון 2001-2010, והם המשך ישיר לספר, לשון המקרא וסגנונו לאור הלשונות השמיות העתיקות וספרותן (2003). במדור השני, עיונים בלשון העברית הבתר-מקראית וסגנונה, תשעה עיונים במלים ובכתובים בודדים בלשון חכמים ובלשון ימי הביניים. שני המאמרים הראשונים דנים בשקיעים מהלשון הכנענית ומהלשון האכדית בלשון חכמים. במדור השלישי, עיונים בלשון העברית החדשה ובמרכיב הערבי שבה, החל ממילונו של בן-יהודה עד למילונים האחרונים ובאים להתריע על אי הבנות של מילונאים בכתיב, במשמעויות, בשימוש, במוצאיו של המרכיב הערבי מהערבית ובמובאיו בשערי הלשון העברית ובשינויים המתחוללים...
|
|
