ריטה קוגן, ילידת סנט פטרבורג שנת 1976. עלתה ארצה בשנת 1990. בת לאם מורה לספרות, אב במאי תאטרון ונכדה לסבתא רופאה.
היא מהנדסת, גרה בתל אביב בחברת חתול מחוסר זנב. זהו ספרה הראשון.
שייכת לקבוצת היוצרים של "דור 1.5" - קבוצת כותבים, צעירים-ישראליים דוברי רוסית, שמטרתה להנכיח את הסיפור והתרבות של העלייה הרוסית בשיח הציבורי-ישראלי.
היא כתבה שירה עוד לפני עלייתה לארץ, (מגיל 6-7). ההגירה גזלה ממנה את השפה וכדי להמשיך לכתוב, נתנה לעצמה רישיון לכתוב בשגיאות כתיב. על האומץ להיות שונה, זרה, טועה, היא טוענת "זה אומץ נרכש, כמו טעמו של חופש להיות מי שאתה, על אף הזרות".
לפני תשע שנים, פתחה בלוג בשם "רישיון לשגיאות כתיב", על שמו נקרא הספר, וממנו מושפע המבנה שלו. קוגן משתמשת בשפת המדיה החדשה - "האשטאג" (#) שהחיפוש באינטרנט נשען עליו. בראש כל שיר מופיע האשטאג אליו מצטרפת מילת חיפוש אחת או שתיים, ושם השיר מופיע בסוגריים מרובעים. ההאשטאג ומילות החיפוש באים להחליף את החלוקה הקונבנציונלית לשערים, ועוזרים להתמצא במבוך הנושאים של הספר.
הספר הוא מסע נפשי וחיפוש אחר זהות. יש בו שירים העוסקים בגברים שעברו בחייה (#מאהבים, #שירים ליהורם) , שירים העוסקים במשפחה וסערות נפש (#מצבי משפחה ורוח) , שירים על תל אביב (#אורבניקא), שירים הנשענים על רפרנטים תרבותיים (#מוסף תרבות) ועוד.
שיר שלה פורסם בכתב העת "הו" האחרון. בתחילת נובמבר השתתפה בערב של ערס פואטיקה, הוזמנה ליטול חלק באירוע של "דור 1.5", שהתקיים במסגרת פסטיבל כיסופים בירושלים והוזמנה להשתתף בפסטיבל מטולה.