מה משותף לאשת לוט, פנלופה, הגר ואופליה; לרחל, אורידיקה, למכשפה ולסינדרלה? כולן משמשות כמסכות, שמאחוריהן מסתתרות, בעצם, נשים מודרניות, המתלבטות בשאלות מהותיות לעולמן, בשירי משוררות שראו אור הן לפני המהפכה הפמיניסטית והן לאחריה. הכתיבה הנשית היא תופעה תרבותית, המרתקת אליה בעשורים האחרונים תשומת - לב מחקרית הולכת וגדלה. בחלקים ניכרים שלה היא מתאפיינת, בין היתר, במודעות עצמית גבוהה, בדעתנות, בהעזה, בחתרנות ובחדירה מאתגרת לתוך טריטוריות שנחשבו גבריות במובהק. בספר זה בודקת המחברת את דרכי קריאתן של נשים יוצרות בטקסטים פטריארכליים, המייצגים את נקודת הראות של תרבות גברית הגמונית, ובהמשך לכך - את אופני "כתיבתם מחדש" של טקסטים אלה ביצירותיהן שלהן. הספר מתמקד בתופעה ספרותית - תרבותית שהיא גם בעלת היבטים מגדריים: השימוש האינטנסיבי בדמויות נשיות מן הקאנון התרבותי כבמסכות בתוך שיריהן של משוררות עבריות, לצורך ייצוגיה המגוונים של הדמות הנשית. המחברת מאירה את התופעה מזווית ייחודית, החושפת מגמות מסקרנות בתפקודיהן הספציפיים של ה"מסכות". מן התמונה המצטברת עולה, כי הדמויות הנשיות, אלו שנטבעו בהן תווים סטריוטיפיים בטקסטים הגבריים, וש"הוגלו" אל שוליהם, זוכות להיחלץ בעזרת טקטיקות שונות הן מן הסטריוטיפים והן מן השוליים ביצירות שיריות רבות של נשים, ומוצבות במרכזן כסובייקטים אוטונומיים. ד"ר חיה שחם היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריה בתחומי הפרוזה והשירה העברית החדשה התפרסמו בכתבי עת ובקובצי מאמרים שונים. ספרה הדים של ניגון, העוסק בהשפעתה של שירת אלתרמן על שירת דור הפלמ"ח וחבורת "לקראת" )הוצאת הקיבוץ המאוחד(, ראה אור ב.1997 -...

ספרי תמיד מדברים על ספרים אחריס, וכל סיפור מספר סיפור שכבר סופר. קביעתו זו של אומברטו אקו מגדירה יפה את תחום עיסוקו של הספר שלפנינו, הנוגע מווויות שונות בזיקות מגוונות בין טקסטים עין טקסטואליות לספר שלושה שערים. הראשון בוחן את תפקודיהן המגוונים של אלוזיות (ארמזים, רמיזות ספרותיות) ביצירות פרוזה, ואת האופנים שבהם הן מאירות את משמעויותיהם הסמויות של טקסטים ביצירות משל ש"י עגנון, יעקב שטיינברג, בנימין תמוז ומאיר שלו. השער השני עוסק בשירה, ובו נידונים מאבקים פואטיים בשירה העברית, שיש בהם כדי לסמן את הקואורדינטות ההיסטוריות שלה במהלך מחציתה הראשונה של המאה ה20 - (ביאליק, שלונסקי, אלתרמן, זך ואחרים). בניגוד ליצירות שנידונו בשער הראשון, אשר נשענו על אלוזיות לטקסטים עתיקים, נשענים מאבקים פואטיים אלה בעיקר על רמיזות בין - טקסטואליות כולל פרודיות המפנות אל יצירות מן הספרות החדשה, שעימן מתעמתות היצירות המאוחרות יותר. השער האחרון כולל עיונים ביצירות פרוזה (של אהרן אפלפלד, א"ב יהושע, עמוס עוז), הימתכתבות' עם יצירות אחרות באמצעות מה שניתן לכנות אלוזיות מוטיביות, עלילתיות או תבניתיות. כאן מדובר בעיקר על זיקה רעיונית ו/או תרבותית, הנשענת על זיקות מוחשיות ובלתי מוטלות בספק בין יצירה ליצירה. התמונה, העולה מתוך תריסר העיונים הנכללים בספר, מלמדת הן על הגיוון הרב המאפיין את הפעילות הבין - טקסטואלית, והן על תרומתה החשובה לתהליך הפקת המשמעות ביצירה. ד"ר חיה שחם היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריה בתחומי הפרוזה והשירה העברית החדשה התפרסמו בכתבי - עת ובקובצי מאמרים שונים. ספריה הקודמים : הדים של ניגון (אוניברסיטת חיפה והקיבוץ המאוחד, 1997) , נשים ומסכות (הקיבוץ המאוחד, 2001)....

ה משותף לאשת לוט, פנלופה, הגר ואופליה; לרחל, אורידיקה, למכשפה ולסינדרלה? כולן משמשות כמסכות, שמאחוריהן מסתתרות, נשים מודרניות, המתלבטות בשאלות מהותיות לעולמן, בשירי משוררות שראו אור הן לפני המהפכה הפנמיניסטית והן לאחריה. הכתיבה הנשית היא תופעה תרבותית, המרתקת אליה בעשורים האחרונים תשומת-לב מחקרית הולכת וגדלה. בחלקים ניכרים שלה היא מתאפיינת, בין היתר, במודעות עצמית גבוהה, בדעתנות, בחתרנות ובחדירה מאתגרת לתוך טריטוריות שנשחשבו גבריות במובהק. בספר זה בודקת המחברת את דרכי קריאתן של נשים יוצרות בטקסטים פטריארכליים, המייצגים את נקודת הראות של תרבות גברית הגמונית, ובהמשך לכך - את אופני ``כתיבתם מחדש`` של טקסטים אלה ביצירותיהן שלהן. הספר מתמקד בתופעה ספרותית-תרבותית שהיא גם בעלת היבטים מגדריים: השימוש האינטנסיבי בדמויות נשיות מן הקאנון התרבותי כבמסכות בתוך שיריהן של משוררות עבריות, לצורך ייצוגיה המגוונים של הדמות הנשית. המחברת מאירה את התופעה מזווית ייחודית, החושפת מגמות מסקרנות בתפקודיהן הספציפיים של ה``מסכות``. מן התמונה המצטברת עולה, כי הדמויות הנשיות, אלו שנטבעו בהן תווים סטריוטיפיים בטקסטים הגבריים, וש``הוגלו`` אל שוליהם, זוכות להיחלץ בעזרת טקטיקות שונות הן מן הסטריוטיפים והן מן השוליים ביצירות שיריות רבות של נשים, ומוצבות במרכזן כסובייקטים אוטונומיים. ד``ר חיה שחם היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריה בתחומי הפרוזה והשירה העברית החדשה התפרסמו בכתבי עת ובקובצי מאמרים שונים. ספרה הדים של ניגון, העוסק בהשפעתה של שירת אלתרמן של שירת דור הפלמ``ח וחבורת ``לקראת`` (הוצאת הקיבוץ המאוחד), ראה אור ב1997-....

ההשפעה הספרותית היא נושא מאתגר ורב פנים, אשר לא זכה לדיון נרחב במחקר המודרני של הספרות העברית החדשה.שירת אלתרמן, לעומת זאת, היא נושא שהרבו לחקרו כמעט מכל היבט אפשרי. החיבור בין השניים הוליד את הספר שלפנינו, המציע זווית התבוננות אחרת בשירת אלתרמן, הזווית ההשוואתית.הספר בוחן את הזיקות המגוונות שבין שירת הדור הצעיר של שנות הארבעים וראשית שנות החמישים ובין שירתו של מי שנחשב כמשורר הבולט והנערץ ביותר בתקופה האמורה, וכמקור בלתי נדלה של השראה.לצד הנסיון לחשוף את ה``אנטומיה`` של תופעה ההשפעה הספרותית באמצעות מערכת הזיקות בין אלתרמן לדור המשוררים הצעירים בכללו, מוארים בספר בהרחבה גם תהליכי התגבשות יצירתם של שלושה משוררים ספציפיים בולטים - אמיר גלבוע, חיים גורי ודוד אבידן - המזוהים עם החבורות הספרותיות העיקריות שפעלו בתקופה המשמעת כמסגרת זמן למחקר זה.בספר נבחנת ההשפעה הספרותית מהיבטים מגוונים, ומוצעות בו לראשונה אמות מידה שיטתיות לבדיקת גווני ההשפעה ודרגותיה. תוך כדי כך מוארת כאן באורח מפורט אחת התופעות המרתקות והמסקרנות בתולדות השירה העברית החדשה.ד``ר חיה שחם היא מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריה בתחומי הספרות העברית החדשה התפרסמו בכתבי עת ובקבצים שונים. ערכה ביחד עם פרופ` חיים שוהם ז``ל את ספר ``גנזים`` (ו`)....

התוכן: שער א’. מכתבי י”ד ברקוביץ לנמענים שונים -- שער ב’. י”ד ברקוביץ – שלמה צמח, חילופי מכתבים (1928־1967) -- שער ג’. מכתבי יהודה קרני (מן העיזבון). אגודת הסופרים העברים בישראל...