ההשפעה הספרותית היא נושא מאתגר ורב פנים, אשר לא זכה לדיון נרחב במחקר המודרני של הספרות העברית החדשה. שירת אלתרמן, לעומת זאת, היא נושא שהרבו לחקרו כמעט מכל היבט אפשרי. החיבור בין השניים הוליד את הספר שלפנינו, המציע זווית התבוננות אחרת בשירת אלתרמן, הזווית ההשוואתית. הספר בוחן את הזיקות המגוונות שבין שירת הדור הצעיר של שנות הארבעים וראשית שנות החמישים ובין שירתו של מי שנחשב כמשורר הבולט והנערץ ביותר בתקופה האמורה, וכמקור בלתי נדלה של השראה. לצד הנסיון לחשוף את ה``אנטומיה`` של תופעה ההשפעה הספרותית באמצעות מערכת הזיקות בין אלתרמן לדור המשוררים הצעירים בכללו, מוארים בספר בהרחבה גם תהליכי התגבשות יצירתם של שלושה משוררים ספציפיים בולטים - אמיר גלבוע, חיים גורי ודוד אבידן - המזוהים עם החבורות הספרותיות העיקריות שפעלו בתקופה המשמעת כמסגרת זמן למחקר זה. בספר נבחנת ההשפעה הספרותית מהיבטים מגוונים, ומוצעות בו לראשונה אמות מידה שיטתיות לבדיקת גווני ההשפעה ודרגותיה. תוך כדי כך מוארת כאן באורח מפורט אחת התופעות המרתקות והמסקרנות בתולדות השירה העברית החדשה. ד``ר חיה שחם היא מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריה בתחומי הספרות העברית החדשה התפרסמו בכתבי עת ובקבצים שונים. ערכה ביחד עם פרופ` חיים שוהם ז``ל את ספר ``גנזים`` (ו`).