ההתעניינות המחקרית בציבור החרדי גוברת, ובתקופה האחרונה נכתבו מחקרים רבים על היבטים שונים הקשורים לחרדים. בתקופת מלחמת העצמאות חל מעין מהפך בקרב רוב הציבור החרדי ומנהיגותו: מעבר מהתנגדות לציונות המדינית, שהתבטאה בין השאר בהחרמת מוסדות היישוב היהודי בארץ, ועד למעורבות פעילה במוסדות השונים של המדינה; הצטרפות לכוחות הביטחון של היישוב וללחימה להגנתה של המדינה; אשר לה התנגדו במשך שנים רבות; מהתנגדות להצבעת נשים עד לעידוד נשים להצביע בבחירות הראשונות, ועוד. ספר זה הוא מחקר מקיף וממוקד על החברה החרדית ומנהיגותה בתקופת מלחמת העצמאות. הוא מתאר את התהליכים שעברו על הציבור החרדי בתקופה הסמוכה להקמת מדינת ישראל ובראשיתה של המדינה בתחום המדיני־פוליטי, הביטחוני־צבאי והאזרחי. הספר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ובמיוחד על הארכיונים של הארגונים החרדים שנפתחו בפני המחבר. משה ארנוולד הוא בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה והחוג ליחסים בין־לאומיים ומוסמך ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. ספרו ‘מצור בתוך מצור: הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות‘ המבוסס על עבודת הדוקטור שהוכנה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זכה בפרס לספרות צבאית על שם יצחק שדה. ספרו ׳מצור בתוך מצור: הר הצופים במלחמת העצמאות׳ זכה בפרס לספרות צבאית על שם מולדובן באוניברסיטת אריאל. ...

במלחמת העצמאות נותק הר הצופים מירושלים העברית מכיוון שהדרך אליו עברה בשכונת שייח' ג'ראח הערבית. ההר הפך למובלעת שהתנועה אליה התנהלה בשיירות בלבד. לאחר שבאפריל 1948 הותקפה שיירה של עובדי בית החולים הידועה גם כשיירת הדסה הופסקה תנועת השיירות, והושבתה פעילות האוניברסיטה ובית החולים. ב־7 ביולי 1948 יום אחד לפני סיומה של ההפוגה הראשונה נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוזו של הר הצופים‏‏, ההסכם הושג בתיווכו של האו"ם. ההר חולק לשלושה אזורים: המובלעת הישראלית, שכללה את מתחמי האוניברסיטה, בית החולים הדסה הר הצופים, בית הקברות הצבאי הבריטי, והכפר הערבי עיסאוויה כאזור מפורז ישראלי. מדרום לשטח הישראלי נקבע שטח הפקר, ומדרום לו שטח מפורז ירדני, שכלל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה. בהסכם נקבע שישראל תחזיק בהר 85 שוטרים, החמושים בנשק קל בלבד, ו־35 אנשי סגל עובדים אזרחים. במקביל הוגבל גם מספר השוטרים בשטח המפורז הירדני ל-46 שוטרים. הסכם זה נשאר בתוקפו עד לסופה של מלחמת העצמאות ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949. בהסכם נקבע כי מדי שבועיים תועלה להר שיירה לאספקה ולהחלפת אנשי ההר. השיירה כללה שלושה רכבים: שני משוריינים ומשאית שהובילה להר אספקה, ובירידה מההר הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי שבהר, אשר הועברו לספריות האוניברסיטה בירושלים העברית. שיירה זו הועמדה תחת פיקוח האו"ם, והייתה יוצאת ממעבר מנדלבאום...

המערכה על הר הצופים הייתה אחת המעניינות במלחמת העצמאות. מלבד חשיבותו האסטרטגית של הר הצופים, היה זה מקום משכנם של האוניברסיטה העברית ובית החולים 'הדסה', שני מוסדות בעלי אופי הומניטרי ותרבותי. במערכה זו נשזרו אפוא זה בזה היבטים צבאיים, מדיניים ואזרחיים. כאן גם אופיו המיוחד של ההסכם שקבע את מעמדו בתום המלחמה. הספר שלפנינו הוא המחקר המקיף והממוקד ביותר שנכתב על הר הצופים בתקופה זו. הוא מביא את שחזור הלחימה עם התייחסות מיוחדת לאסון שיירת הדסה ש-77 מנוסעיה נרצחו, ואת ניתוח המערכה, המתייחס לכל הגורמים שהיו מעורבים בה בתוך ההקשר הצבאי והמדיני של המערכה על ירושלים כולה. כמו כן נדונים התמודדותם והתלבטויותיהם של פרנסי שני המוסדות עם הבעיות והאתגרים שהלחימה והמצור הציבו בפניהם....