ביקורת ספר.
הנורמלי האחרון, אחרון הנורמלים.
נזכרתי בבדיחה העבשה- משהו. ראש ממשלה נכבד שנסע לו לבקר את ידידו בבית החולים לחולי הנפש ("בית חולים לבריאות הנפש!!"), ושם פגש ידיד ותיק שנהג לחקות אותו במדוייק. אממה? שעד היום לא ידוע מי משניהם יצא משם בדיוק...

חשבתי גם על המעשיה החיננית של רבי נחמן. אודות המלך וסגנו שאכלו את החיטה הבריאה, ונשארו הנורמלים היחידים שלא השתגעו, מתוך עולם שלם של אנשים שא

יש משפחה מורחבת, ויש בה זוגות נשואים, כל דמות והעלילה שלה. והכל איכשהו משתלב ביחד, כאשר נקודת המפנה היא רעידת אדמה בירושלים. משהו קורה בכל משפחה מהזוגות שמוצגים, ומתחולל שינוי. זה ספר על זוגיות עם עלילה ממש טובה. אבל העיקר מתרחש בנפשם של הדמויות. בשינוי הקטן שכל אחד עובר, ומשנה את המרקם של הבית. הסופרת כותבת יפה ובטעם, על זוגיות ואהבה, מחוייבות וכבוד הדדי. וכל זה בלי לומר מילה על הקשר הגופני והאינ