בעשור האחרון חלים שינוים ניכרים בשירותי הבריאות בישראל ובעולם כולו, אחד החשובים בהם הוא מעבר לעידן שבו גדלה יכולת הבחירה של הצרכן בספקי השירות (רופא משפחה,מנתח,בית-חולים) בחירה חופשית מביאה בהכרח לתחרות קשה בין ספקי השירות על לבו של הצרכן,מערכת להבטחת איכות עשויה להביא לכך שהתחרות בתחום שירותי הבריאות תתבטא בשיפור השירות הרפואי לתועלתו של הצרכן. "רפואה בתנאי תחרות" מספק בסיס תיאורטי ומעשי למערכת להבטחת איכות בשירותי הבריאות.חשיבותו של הספר רבה לספקי השירות הרפואי הרוצים להוביל בתחרות המתפתחת והולכת לקובעי המדיניות בתחום הבריאות,אשר תפקידם להבטיח שירותים ברמה גבוהה ולציבור הצרכנים הרוצים לממש את זכות הבחירה החופשית כי להפיק את מירב התועלת משירותי הבריאות. המחבר,בנימין מוזס,הוא מנהל יחידה לחקר הבטחת איכות ותהליכי קבלת החלטות ברפואה במכון גרטנר לחקר מדיניות הבריאות אפידמיולוגיה ורופא פנימי בכיר במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. הספר הוא פרי עשר שנות עיון ומחקר בתחום הבטחת איכות ותהליכי קבלת החלטות ברפואה וניסיון קליני עשיר בטיפול בחולים. זהו ספרו השני של המחבר.הספר הראשון "הרפואה המודרנית-קבלת החלטות באי ודאות" התפרסם בשנת 1988....

לצד הרצון לדעת רובץ תמיד גם הרצון שלא לדעת. לכל גילוי מדעי או רוחני יש, בעיקר בתחילת דרכו, מתנגדים המסרבים להכיר בו. לא רק המגלים הגדולים, כקופרניקוס והתיאוריה בדבר תנועתו של כדור הארץ וכוכבי הלכת סביב השמש או ויליאם הארווי וגילויו של מחזור הדם, זכו לדורות של שוללים וספקנים, אלא גם חוקרים בני זמננו שגילו דברים מהותיים וגורליים על אודות המחלות הנפוצות ביותר. ולא רק הכנסייה או דוקטרינות עתיקות עוצרות את הידע בדרכו אל הפרקטיקה הרפואית, אלא גם אינטרסים כלכליים, פוליטיים ויצרי תחרות קטנוניים.   היום, כשהמידע על המחלות ודרכי ריפוין המקובלות אינו חסוי עוד בשיח הרפואי המסורתי, והוא גלוי ונגיש ברשת המקוונת וכל אחד יכול ללומדו, צומחות סביבו דרכים חדשות להסתירו, לעוותו; דרכים שבני מוזס מכנה "בערות מרצון". חרושת של אמונות וידיעות לכאורה הנוצרות דווקא היום, בתוך הרשת, סביב הנושאים הבוערים של הבריאות והמחלה: לחץ הדם, מחלות נפש, טרשת העורקים, השמנה ורזון, סוכרת, אלצהיימר, הומיאופתיה ועוד.   בשורה של רשימות מבריקות וקולחות מציע פרופ' בני מוזס, רופא פנימי מומחה ומבקר תרבות נועז, מבטים חדשים בחיינו סביב הבריאות וחרדותיה. מוזס פורש בפנינו תמונת ענק של הרפואה במאות השנים האחרונות, ומתמקד בתוכה בעשרים נושאים בוערים. הוא מפרק בקלות הרים של דעות קדומות, נוגע בפקעת הקשרים שבין פחדים, אינטרסים, אמונות וחרדות, תוך קשב דרוך למצבו של האדם העכשווי – קשב רווי חמלה וחוכמה. (אריאל הירשפלד)   "להיות רופא בעידן הבערות מרצון" הוא ראשון בסדרה גשרים, סדרת בעריכת פרופ' אריאל הירשפלד העוסקת בעיון בתרבות על כל פניה ונועדת לקהל שוחרי התרבות כולו....

הרפואה ניצבת בפני אחד המשברים הקשים בתולדותיה. תשתית המקצוע – יחסי האמון בין הרופא והחולה – הולכת ומתערערת, ומותירה חולים כועסים ונבוכים ורופאים מתוסכלים. משבר זה מתרחש דווקא בעת שהרפואה המדעית מאפשרת לאדם לחיות חיים ארוכים פעילים ובעלי משמעות.
נקודת המוצא של הספר היא כי הפתרון למשבר טמון בלב לבה של המערכת: יחסי הגומלין בין הרופא והחולה. שכן במערכת הבריאות קיים מנגנון הרסני הניזון מהניגוד החריף שבין מדע והומניזם. הפתרון שמציע המחבר למשבר מאפשר קיום משותף של מערכת מדעית המבוססת על מושג ה'אדם הממוצע' – אדם חסר התכונות והפנים, ועל החולה הייחודי, המצפה שהרפואה המודרנית תסייע לו להעצים את רווחתו האישית ולממש את שאיפותיו כפרט. זהו פתרון מורכב אך בר יישום.

בנימין מוזס הוא רופא, חוקר ומרצה. פעילותו המדעית והמקצועית מוקדשת בעיקרה להבנת יחסי הגומלין בין הרופא לחולה בעולם הנשלט על ידי מומחים, ולעצבם מחדש. הוא פרסם ספרים, מאמרים מדעיים ומאמרי דעות. מספריו: הרפואה המודרנית – החלטות באי וודאות; רפואה בתנאי תחרות; אדם משחק אלוהים; החיים הטובים- המימד החסר ברפואה המודרנית: מחשבות של רופא ופילוסוף – יחד עם הפילוסוף דוד הד.

ספר זה הוא מסע אישי של המחבר להצלת חלקת האלוהים הקטנה שלו – מקצוע הרפואה – מפני המכבש של עולם קר ומנוכר, מסע המבקש להשיב את הרופא אל החולה הייחודי השם בו את מבטחו....

הישגיה של הרפואה המודרנית והתפתחותה מאז מלחמת העולם השניה מעוררים השתאות ומחזקים את התקווה לעתיד טוב יותר למין האנושי. אך בצד החיוב והאופטימיות מנקרים ספקות רבים. מהם ההיבטים המוסריים - החברתיים של הניסויים בבני - אדם, שתרמו כה רבות לפריצת הדרך של הרפואה? כיצד נבטיח שההתמחות והגברת הידע הנתבעים מן הרופאים בימינו לא יעמיקו את הפער בין המטופל לרופא? המחקר הרפואי המודרני הוא יקר והחברה נדרשת להקצות ממשאביה המצומצמים על מנת להבטיח את רווחת האזרח ובריאותו. בתחום זה - הקשר בין הפוליטיקה לרפואה - ממקד המחבר את עניינו בחלקו השלישי של הספר. בימי המשבר הפוקדים את הרפואה הציבורית בישראל מציע הספר לקורא מפתחות רבים להבנת סבכיה של סוגיה קשה וחשובה זו לכולנו....

בנימין מוזס הוא רופא חוקר ומרצה. המחקר העיוני והאמפירי שלו מתמקד בתהליכי הליבה של הרפואה המודרנית. בשנים האחרונות מוקדשת פעילותו המדעית והמקצועית ליחסי הגומלין בין רפואה למדע - הבנת יחסי הגומלין בין הרופא לחולה בעולם הנשלט ע"י מומחים וכיצד לעצבם מחדש. בעבודותיו הראשונות בחן מוזס תהליכי קבלת החלטות קליניות, בהמשך פיתח ובדק תפיסות ושיטות להערכת התערבות רפואית, ועסק במחקר אמפירי של שיטות לניהול דינמי של החולה הכרוני. מוזס פרסם מאמרים מדעיים רבים, כארבעה ספרים, וכן מאמרי דעות בעיתונות הכתובה. היה רופא פנימי בכיר בבית חולים שיבא, ומרצה בכיר באוניברסיטת תל-אביב. בשנים האחרונות הוא מלמד אפידמיולוגיה קלינית ומדיניות בריאות באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק בדרגת פרופסור חבר, ומוביל פרוייקט חדשני לשינוי פניה של הרפואה בארץ. מספריו הקודמים: הרפואה המודרנית - החלטות באי ודאות; רפואה בתנאי תחרות; אדם משחק אלוהים;...

חקירה מדעית היא פעולה קוגניטיבית המכוונת לחשוף את האמת של הטבע. פוליטיקה היא פעולה רצונית המכוונת למימוש ערכים שגובשו כתולדה של שיפוט סובייקטיבי. פעילות פוליטית של מדענים היא כורח הנובע מתחרות קשה על משאבים. תחרות פרועה עלולה לסכן את יכולתו של המדע לממש את מטרותיו וכפועל יוצא לכרסם באימון של החברה, שעליו מושתת עצם קיומו. סינתזה בין מדע ופוליטיקה אפשרית באמצעות שילוב בין תעוזה לענווה. התעוזה היא ביסוד הדחף למאמץ נמרץ לחשיפת האמת המדעית. הענווה היא ביסוד הריסון העצמי ושיתוף הפעולה בין עמיתים. נקודת המוצא של הספר היא כי הכרת הנרטיב של ההישג המדעי הכרחית להבנת המפעל המדעי כולו. לאחר דיון תאורטי מקיף במושגי היסוד, מדגים המחבר את הצדדים השונים של יחסי הגומלין בין מדע ופוליטיקה באמצעות תיאור ופרשנות של פרשות מורכבות. ביניהן: המחברות של פסטר, מוצא המינים של דרווין, הסליל הכפול, גילוי האספירין, עלייתו ודעיכתו של הליתיום, הניסיון הכושל לקשור בין חיסון ואוטיזם....

באוקטובר 2018 התפרסמו תוצאות של מחקר קליני רב משתתפים, שעמד בניגוד למחקרים קודמים, והצביע על עודף תמותה, בעיקר מסרטן, בקרב אנשים "בריאים" מעל גיל שבעים שנטלו אספירין. זה היה שיא נוסף במשבר המתחולל ברפואה המדעית בעשורים האחרונים. פעמים רבות אנו מתבשרים על תוצאות מחקרים העומדים בסתירה למחקרים אחרים. כתוצאה מכך, היישום של הידע הופך מורכב יותר ונגיש פחות לרופאים, ונראה כמעט כאוטי למתבונן מבחוץ.  תוצאותיו של משבר זה מרחיקות לכת: הבדלים ניכרים בהחלטות הרופאים ופגיעה קשה באמון הציבור. ספר זה מנסה להתחקות אחר הסיבות לזעזועים הפוקדים את גוף הידע המזין את הפרקטיקה הרפואית ומציע פתרונות לחיזוקו וייצובו.  בחלקו הראשון של הספר נדון האספירין כמקרה מבחן: מתרופה לכל מכאוב וחולי, דרך הטיפול המועדף במחלות פרקים, מחלות לב וכלי דם, ועד המחקר האחרון, המאיים על עצם קיומו כתרופה לגיטימית. בהמשך הספר מתוארים היסודות של המחקר הקליני המודרני: השוואה הוגנת, כימות, פיזור אקראי, סמיות כפולה, פלצבו, מבחן המשמעות הסטטיסטית, מטה-אנליזה. מנגד נבחנות תגליות פורצות דרך כמקרי מבחן: הפניצילין, האינסולין, הפרוסטיגמין למיאסטניה גרביס, דפיברילטור, המשלב התרופתי למחלת הודג'קינס -- בכל אחת מהן מתפענח התהליך שהוביל לתגלית והפך למיותר את המחקר הקליני בדרך אל הפרקטיקה.  הספר דן בסביבת העבודה של המדענים בני זמננו, המבוססת על תחרות אגרסיבית וחסרת פשרות, במישורים שונים: פרסים, פרסומים ומענקי מחקר. סביבה זו מדכאת את היצירתיות ופוגעת ביושרה של מדענים רבים. בספר חוקר המחבר את הדנ"א של הרפואה המדעית, מנסה לחשוף את השברים והפגמים ולהציע דרכים לתיקון הליקויים, שיאפשרו את המשך שגשוגה נוכח האתגרים הקשים העומדים בפני המין האנושי.   בנימין מוזס הוא רופא פנימי ואפידמיולוג קליני. בעבר היה רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית חולים שיבא, מרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב, פרופסור חבר באפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מנהל יחידה לחקר החשיבה הקלינית במכון גרטנר ומנהל מדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. עוסק במחקר עיוני של הממשק בין מדע, רפואה וחברה. פרסם מאמרים רבים בעיתונות המדעית ובעיתון "הארץ". תוצאות מחקריו העיוניים ראו אור בארבעה ספרים שיצאו בהוצאת מאגנס : אדם חסר פנים – משבר הזהות של הרפואה המודרנית (2006), האמת של הרפואה המדעית (2008), הפוליטיקה של האמת המדעית (2011) ולהיות רופא בעידן הבערות מרצון (2017)....

במחצית השנייה של המאה העשרים אימצה הקהילייה הרפואית את השיטה המדעית כבסיס לפרקטיקה. נראה היה כי אחרי אלפי שנים נסללה הדרך לתהליך מוסדר: מהמעבדה דרך הניסוי הקליני אל מיטת החולה. אך עד מהרה התברר כי הדרך אינה ישרה ואינה רציפה. המחקר הקליני מציע רק במקרים בודדים תשובות חד־משמעיות. המאזן בין התועלת והסיכון אינו מסתיים בחישוב סטטיסטי; חלק לא מבוטל בשיקול הדעת של הגורמים הקובעים את השתנותה של הפרקטיקה הרפואית מבוסס על ערכים, השקפת עולם ואינטרסים. במסלול המוביל מהמעבדה לחולה מעורבים גורמים רבים: מדענים, רופאים, חברות התרופות והטכנולוגיה, פוליטיקאים, אנשי הרגולציה, ובקצה המסלול עומדים החולים עצמם.  כל אחד מהגורמים האלה מפעיל את האמצעים העומדים לרשותו כדי להשפיע על התוצאה הסופית – האבחון, הטיפול והמעקב אחר החולה. גם מסלול ההתקדמות מהמעבדה לחולה אינו רציף: לעתים המרווחים בין צעד לצעד גדולים, לעתים מתרחשות קפיצות נחשוניות אחרי תקופה ממושכת של האטה ואף עצירה. המחקר המדעי והקליני תלוי ביוזמה, בכישורים ובנחישות של החוקרים, ולא מעט גם במקריות ואין לו לוחות זמנים קבועים. ספר זה מוקדש לחשיפת האבולוציה של הפרקטיקה הרפואית, לאיתור שינויים מהותיים בפרקטיקה ולתיאור הדרך הנפתלת שבה התקבלו והוטמעו בגוף הידע הרפואי וביחסי הגומלין בין הרופא לחולה.  הספר מציג 23 מקרי מבחן מתחומים שונים –  רפואת הלב, כירורגיה ורפואת הנפש – שכל אחד מהם חושף היבט אחר במאזן הכוחות בין הגורמים המשתתפים בעיצוב הפרקטיקה הרפואית, ושופך אור על תהליכי השינוי של הפרקטיקה על ציר הזמן. הספר הוא מסע מרתק של גילויים רבים, חלקם מטלטלים, המבוסס על שנות עבודתו הרבות של המחבר כרופא וכחוקר....