|
|
|
1.
|
|
המבט השירי בספרו של ליאור שטרנברג אוסף אליו את כל המקיף אותנו ונע בבטחה בין עיסוק בחומרים ביתיים ואישיים, לבין התבוננות בתהליכי יצירה ובשאלות של זמן, כליה, זיכרון ומקום. בתוך כך, אין השירים נמנעים מפנייה אל הקרוב והמטריד שמציאות החיים כאן כופה גם על מי שמבקש להתחמק ממוראותיה. הספר שנפתח במעין מסע פנימי אל מרחבי תודעה וזיכרון, מסתיים במחזור שירים המתעד מסע אל נופי אירלנד, שהחזרה ממנו היא גם שיבה אל המקום בו אנו מתחילם, שיבה אל הקרוב, המוכר, הבלתי אפשרי....
|
|
2.
|
|
מתוך הנימוקים לפרס על שם רון אדלר לשנת תשנ``ח שניתן לליאור שטרנברג על ספר שיריו ``בית``:``בכתיבתו המיוחדת של ליאור שטרנברג חוברים יחד התיאור המדויק, העובדתי כמעט, עם ההזרה הפיוטית שהיא בנשמתה של כל שירה. זוהי שירה של מראות, שירה ישירה, דיווחית כמעט, המתנזרת מכל קישוט ומליצה, ולעתים קרובות אף מכל חיווי רגשי, כדי לתת לתמונה לדבר בעד עצמה. הרישום המדויק של קטעי מציאות, האוצרים במובלע חוויה פיוטית מורכבת, פורש לפנינו בצורה חסכונית וכבושה עולם אנושי בעל מנעד לירי רחב``.חבר השופטים:חיים גורי, נתן זך, ארז ביטון, ציפורה כגן, יוסף מילמן, ראובן שוהם....
|
|
4.
|
|
חמשת פרקיו של 'באור החם' אוצרים בתוכם תמונת עולם רבגונית, חמה וחיונית, ונעים בין היומיומי לפנטסטי, בין הלירי למז'ורי. פתיחתו בכמיהה לאושר - "שמחה, אני נפתח אליך כמו רעב", והמשכו בשירים המציגים את מימושן ואת מורכבותן של הזוגיותוהאהבה. לבסוף נחתם הספר בשיבה אל ילדותו, אל משפחתו ואלעיר הולדתו של המשורר. מהלך מורכב זה מוכל בתוך מסגרתם שלשיר פותח ושיר סוגר, המציירים ביד אמונה ועדינה את ראשיתם של חיים חדשים: "אצבעי מהודקת בכפה הזעירה / כאילו הייתי ענק טובלב. באיזו זהירות / עלינו לרכוש את אמונם של יצורים קטנים."...
|
|
7.
|
|
ננופואטיקה 36 מוקדש לשירה אירית מודרנית מן המאה העשרים ועד ימינו. בגיליון 63 שירים מאת 11 משוררים, בהם שני חתני פרס נובל (ויליאם בטלר ייטס ושיימוס היני). זהו מבחר המציג את מיטבה של השירה האירית מן המאה העשרים בעיקר, ועדיין הוא מצומצם יחסית בשל מספר דחיות להן זכינו ממו"לים מרכזיים באירלנד, ככל הנראה מסיבות פוליטיות....
|
|
