המבט השירי בספרו של ליאור שטרנברג אוסף אליו את כל המקיף אותנו ונע בבטחה בין עיסוק בחומרים ביתיים ואישיים, לבין התבוננות בתהליכי יצירה ובשאלות של זמן, כליה, זיכרון ומקום. בתוך כך, אין השירים נמנעים מפנייה אל הקרוב והמטריד שמציאות החיים כאן כופה גם על מי שמבקש להתחמק ממוראותיה. הספר שנפתח במעין מסע פנימי אל מרחבי תודעה וזיכרון, מסתיים במחזור שירים המתעד מסע אל נופי אירלנד, שהחזרה ממנו היא גם שיבה אל המקום בו אנו מתחילם, שיבה אל הקרוב, המוכר, הבלתי אפשרי.