"שלושה מדורי לבנון" מתאר את מלחמת לבנון מנקודת ראותו של החייל הפשוט, שנשא את המלחמה על גבו. איתי שילוני פיקד על מחלקת חיילי גולני בציר החוף, בגאלרי סמעאן ובפריצה למערב-ביירות. הבלטים, התהפוכות, פחד המוות והרתיעה מפני הכורח להרוג, מתוארים בספר-ביכורים מרתק המעלה בכנות ובעצמה תחושותיו של לוחם צעיר שזו לו המלחמה הראשונה. מי שלחם פעם, מי שאולי יצטרך ללחום שוב ומי שהמתין ללוחמים בעורף ורוצה לדעת מה הרגישו אלה שהיו שם - יקרא ספר זה. ...

זהו ספר ראשון מסוגו שיש בו שילוב של תיאוריה ופרקטיקה, הוא תוצר של מפגש בין ד"ר איתי שילוני, פסיכולוג ניהולי, לבין גלעד רבינוביץ, מנכ"ל מנוסה. הספר נועד ללוות את המנהל בכל תחום מתחומי הניהול: מניהול ישיבות שוטפות ועד ניהול משבר קיומי, מייעוץ בענייני לבוש והופעה ועד ההתמודדות עם הצורך לפטר עובדים. הוא מקנה לקורא כלים להתמודדות עם בעיות שצצות בעבודת הניהול ומציע פתרונות בסוגיות שלעתים קשה למנהל לחלוק עם הקולגות שלו במקום העבודה, אם משום שהוא חושש שאינו מתמצא בהן, ואם משום שלעתים קרובות אין לו עם מי להתייעץ. ניהולוגיה הוא ספר חובה לכל מנהל, לכל מי ששואף לנהל ולמי שמעוניין להבין את מנהליו. ד"ר איתי שילוני וגלעד רבינוביץ הכירו במסגרת משלחת של יושבי ראש מועצות תלמידים לגרמניה ודנמרק ב-1978, ונפגשו בשנית רק כעבור עשרים שנה. בשנים האלה סיים גלעד רבינוביץ את שירותו הצבאי בדרגת רב-סרן, סיים תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בלימודי ארץ-ישראל, ניהל את אלעד מערכות ואת נטוויז´ן והיה יו"ר אייס קנה ובנה. היום הוא משמש בתפקיד מנכ"ל קבוצת מלם, דירקטור בכמה חברות, ומכהן בהתנדבות בתפקיד סגן ראש המועצה ומחזיק תיק החינוך בשוהם, יישוב מגוריו, ובתפקיד יו"ר המועצה הציבורית שליד לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל. במרוצת אותן עשרים השנים סיים איתי שילוני את שירותו הצבאי כקצין בחטיבת גולני וכתב את הספר "שלושה מדורי לבנון", על חוויותיו במלחמת לבנון, למד תיאטרון ופסיכולוגיה, סיים תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בוסטון והתמחה באוניברסיטת הרווארד. כאשר שב לארץ ניהל מרפאה בבית-החולים איכילוב, כתב את הספר התמכרות וגמילה, לימד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב וייסד את חברת הייעוץ פסיכולוגיה ניהולית, המייעצת לחברות מובילות במשק הישראלי. כיום הוא עומד בראש חברת הייעוץ שייסד ומלמד את תחום ניהול המשאב האנושי בתוכנית היזמות ובתוכנית ה- MBA במרכז הבינתחומי בהרצליה....

"הוא סלד מאומנים, לא מאומנותם כמו מאישיותם. ציירים, משוררים, שחקני תיאטרון. הוא קרא להם "אנשי הבערך" כאלה שעוסקים ב"אולי" וב"ייתכן"... ככל שהתבגר שפט לחומרה את מרבית האנשים שפגש. הוא מצא בהם בינוניות לא מדייקת ומדבקת, שאיפה עצלנית לחתוך פינות, לקצר תהליכים. דבקותו הדייקנית בכל משימה, תובענותו כלפי עצמו שהופנתה כלפי אחרים ואכזבתו מהם, כל אלה התלכדו לתחושת רדיפה, שהלכה והעמיקה עם השנים. איש לא ניצל ממנה. הראשונות ברשימת הרודפים היו שתי נשותיו, הראשונה שהתגרשה ממנו והשנייה שגירשה אותו ואחר כך הפכה אותו לאלמן.” בערוב ימיו מאבד מהנדס בכיר אט־אט את זיכרונו. את החללים הריקים ממלאות תמונות ישנות מן העבר, וחשבונות ישנים עם הוריו, נשותיו, ילדיו וחבר קרוב אחד. נאמן למוסר העבודה המפרך שאליו הורגל, הוא משרטט במציאות ובדמיון הדים וקולות שכוחים, פחדים עמומים וחלומות בהקיץ ומותח קווים בין נפשו לבין זיכרונותיו. כך נוצרים המבנים והפרוזדורים שבהם הוא מתהלך, נחשף לסודותיו. ברגישות ובעדינות מתאר בפנינו איתי שילוני תודעה שבעודה מתפרקת מנכסיה, נעשית ערה ליופיים של החיים ולאימת שבריריותם ומצייר דיוקן חד, כואב ואוהב של הזדקנות ופרדה. ד"ר איתי שילוני, פסיכולוג קליני ויועץ ארגוני־אסטרטגי. מרצה באוניברסיטת רייכמן וכותב טור קבוע במגזין דה־מרקר. בטון מזוין הוא ספרו הרביעי....