“זו הפעם הראשונה (טוב, חוץ מסדרת ס.י.ק.ר.ט. הגרועה) שאני קוראת ספר מהז'אנר הזה שהוא פשוט בזבוז זמן ענקי. ועוד של מאיה בנקס. ספר שכמו נכתב לפי צ'ק ליסט (אישה מצולקת נפשית-יש!, גבר עם עבר אפל-יש! גבר שמבקום לטפל בעצמו מעדיף להחפיץ ולשלוט נפשית בנשים- דאבל צ'ק). כשם הספר כך הביקורת-פשוט לוותר.”

“אז אחרי שקראתי את "אסון יפהפה" של ג'יימי מקגווייר והתאהבתי קשות, הלכתי לצומת ספרים ושיגעתי את המוכרות בבקשה שיציעו לי עוד ספרים מהז'אנר הרומנטי. וכך קניתי את "הסתערות" (ומזל שהיה מבצע של 3 ב- 96). אז בהתחלה היה קשה לי להתרגל לרעיון שבחורה בת 24 מאוהבת בגבר בן 40, אבל הצלחתי לחיות עם זה. אני יכולה להגיד בגאווה גדולה (לא באמת) שקראתי את הספר עד הסוף ושיכנעתי את עצמי שזה לא היה בזבוז של זמן. אז”

“זה היה פשוט גרוע. באמת. לא ציפיתי לכמה גרוע זה הולך להיות. וזה בא ממישהי שקראה את שלושת ספרי "הסתערות" בשבוע אחד! ציפיתי להרבה יותר. מה אפשר לומר? 2 דמויות שלא מצליחים להתחבר אליהן, משעממות ולא אמינות. סיפור שהסופרת לא מצליחה לבסס. גבר ואשה חפרנים. חפרנים. שחוזרים על אותם 2 סוגי רגשות שוב ושוב לאורך כל הספר. כמה פעמים אפשר לומר (בלי לגוון אפילו במילים יותר מדי) " אני רוצה אותה שנים אני חייב”

“יש בסיפור רצון מאוד ברור, אותו אני מעריכה. היכרות והכרה. משיכה, רכות שפוגשת חוזקה. זהו. כמו רוב ספריה של בנקס, בהחלט אפשר לוותר.”

“זו הפעם הראשונה (טוב, חוץ מסדרת ס.י.ק.ר.ט. הגרועה) שאני קוראת ספר מהז'אנר הזה שהוא פשוט בזבוז זמן ענקי. ועוד של מאיה בנקס. ספר שכמו נכתב לפי צ'ק ליסט (אישה מצולקת נפשית-יש!, גבר עם עבר אפל-יש! גבר שמבקום לטפל בעצמו מעדיף להחפיץ ולשלוט נפשית בנשים- דאבל צ'ק). כשם הספר כך הביקורת-פשוט לוותר.”

“אז אחרי שקראתי את "אסון יפהפה" של ג'יימי מקגווייר והתאהבתי קשות, הלכתי לצומת ספרים ושיגעתי את המוכרות בבקשה שיציעו לי עוד ספרים מהז'אנר הרומנטי. וכך קניתי את "הסתערות" (ומזל שהיה מבצע של 3 ב- 96). אז בהתחלה היה קשה לי להתרגל לרעיון שבחורה בת 24 מאוהבת בגבר בן 40, אבל הצלחתי לחיות עם זה. אני יכולה להגיד בגאווה גדולה (לא באמת) שקראתי את הספר עד הסוף ושיכנעתי את עצמי שזה לא היה בזבוז של זמן. אז”

“זה היה פשוט גרוע. באמת. לא ציפיתי לכמה גרוע זה הולך להיות. וזה בא ממישהי שקראה את שלושת ספרי "הסתערות" בשבוע אחד! ציפיתי להרבה יותר. מה אפשר לומר? 2 דמויות שלא מצליחים להתחבר אליהן, משעממות ולא אמינות. סיפור שהסופרת לא מצליחה לבסס. גבר ואשה חפרנים. חפרנים. שחוזרים על אותם 2 סוגי רגשות שוב ושוב לאורך כל הספר. כמה פעמים אפשר לומר (בלי לגוון אפילו במילים יותר מדי) " אני רוצה אותה שנים אני חייב”

“יש בסיפור רצון מאוד ברור, אותו אני מעריכה. היכרות והכרה. משיכה, רכות שפוגשת חוזקה. זהו. כמו רוב ספריה של בנקס, בהחלט אפשר לוותר.”