ביקורת ספרותית על לשחרר - טרילוגיה: התמסרות #1 מאת מאיה בנקס

---

זה היה פשוט גרוע. באמת. לא ציפיתי לכמה גרוע זה הולך להיות. וזה בא ממישהי שקראה את שלושת ספרי "הסתערות" בשבוע אחד!
ציפיתי להרבה יותר.

מה אפשר לומר?
2 דמויות שלא מצליחים להתחבר אליהן, משעממות ולא אמינות.
סיפור שהסופרת לא מצליחה לבסס.
גבר ואשה חפרנים. חפרנים. שחוזרים על אותם 2 סוגי רגשות שוב ושוב לאורך כל הספר. כמה פעמים אפשר לומר (בלי לגוון אפילו במילים יותר מדי) " אני רוצה אותה שנים אני חייב שהיא תהיה שלי?" זה חמוד שזה מגוון, לא שזה כתוב בפסקאות על גבי פסקאות כל שני עמודים של הספר.

חפרנים כבר אמרתי? רוצים להבין עד כמה?

ספוליר קטן ולא מרגש -
הם באמצע קיום יחסי מין סוערים, אוקיי? הם אבודים! ברמה של "שמו בקע מפיה בקריאה נואשת, נזקקת..." "נהמה עמוקה בקעה מגרונו... הוא כל כך רוצה אותה. רוצה לצלול פנימה, לזלול אותה.."

פתאום.....

הוא קולט שאין לו קונדום.. אוי ואבוי. מה עושים?! שכרון חושים? אובדן חושים מוחלט??

מממ.. בואו תשמעו את הנאום הכה ארוך מייגע ולא הגיוני באמצע אובדן החושים הפראי הזה, ואני מצטטת!!!!


"אני בסדר" אמרה. "לקחתי גלולות נגד הריון כשקרסון היה בחיים. הוא לא רצה ילדים. לפחות לא מיד. וכפי שאמרתי, קונדומים לא היו אופציה. לא הפסקתי את השימוש בגלולות גם לאחר מותו. כנראה הייתי צריכה. זה לא שציפיתי לקיים יחסי מין. לא יכולתי. אבל זה היה הרגל טלא עלה בדעתי להפסיק. הגלולות הסדירו את המחזור שלי, הפכו אותו לנסבל יותר. לפני שהתחלתי לקחת גלולות, המחזור החודשי היה קשה, לא סדיר ומכאיס מאוד. היו לי מצבי רוח, כאבים, התכווצויות וכאבי ראש בלתי נסבלים. במשך תקופה מסויימת הייתי צריכה לקחת כדורים נגד כאבים רק כדי לשרוד את המחזור החודשי. הרופא המליץ לי על הגלולות אפילו לפני שקרסון ואני נישאנו, אבל היססתי, כי חששתי שלא אצליח להכנס להריון כשאפסיק לקחת אותן. קראתי שלקח לנשים מסוימות הרבה זמן להרות אחרי שימוש באמצעי מניעה, ואני מאוד רציתי ילדים. התאכזבתי שקרסון כל כך התנגד, אך כשהתברר שהוא לא ישנה את דעתן, לא היתה לי ברירה. לא היתה לי סיבה כבר לא לקחת גלולות, בעיקר כשקונדומים לא באו בחשבון"

חפרנית!!!!!


התעייפתי רק מלהקשיב לסופרת מסבירה את הדמות עד לרמות המגוחכות האלה. מאכילה אותנו בכפית שלא חלילה ננסה להבין לבד למה היא לוקחת גלולות...

לא משכנע, לא מרגש.

אה, שכחתי לציין גם שאין עלילה. בסוף ספוליייר - - - - -


היא תוקעת את הגיבורה עם המכונית שלה באץ רק בשביל שהגיבור ירגיש מספיק רע עם עצמו. זה היה הפיק של ההתחרשויות. מבטיחה. עד אז הם פשוט... ממממ לא עושים שום דבר מעניין במשך ספר שלם.

פיהוק.

לא לבזבז עליו את הזמן..

» ביקורות נוספות של lilibasil
» ביקורות נוספות על לשחרר - טרילוגיה: התמסרות #1