ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באוקטובר, 2024
ע"י michalus
ע"י michalus
את הספר הזה לקחתי כי קראתי שני ספרים מעולים "ספינת הגורל" ,
"רכבת היתומים" של אותה הסופרת. אך כגודל הציפייה...
זה התחיל לא רע. הנופך של הציור המפורסם והדמויות האמיתיות בסיפור תורמים לסקרנות
לגלות מי הייתה כריסטינה ואיך נראו חייה של בחורה צעירה נכה החיה בחור נידח וכל שאיפתה
היא ליהנות מהדברים שהחיים מציעים לכל אדם אחר....לחיות, להתרגש, להתאהב, להרגיש, לרוץ ולצחוק...
אפילו שסבתה לימדה אותה כבר בגיל צעיר כי "זה דבר נורא, למצוא את אהבת חייך, כריסטינה,
כי כשאת מאבדת אותה, את יודעת בדיוק מה איבדת".
בנוסף כריסטינה אינה יפה. עיניה קטנות, אפה מחודד, אצבעותיה ורגליה עקומות
והלחץ של הוריה לכפות עליה טיפולים רפואיים מכאיבים גורם לה למרי עד שהוריה כועסים עליה
"את האויב הכי גדול של עצמך, גבירתי הצעירה. ואת פחדנית.
אל תתבלבלי בין פחד לאומץ. גמרנו לעזור לך. אלה החיים שלך."
כמו שכתבתי זה התחיל טוב, ואיפשהו הרגשתי שהעלילה תקועה, חוזרת על עצמה ולא מעניינת.
הסופרת מתפרסת לטעמי על תיאורים ותיאורים עד שאיבדתי עניין, וסיימתי את הקריאה בעמוד 67.
נקסט לספר הבא.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
michalus
(לפני 11 חודשים)
מורי, תגובתך הפציעה בי חיוך :)
אסתר, אני מעדיפה יותר עלילה ופחות תיאורי נוף מדוקדקים. |
|
אסתר
(לפני 11 חודשים)
אהבתי את הספר, שמשקף חיים באזורים המרוחקים והמבודדים של ארהב, המאפשרים בריחה לנופים רחבים ושקט, דבר שקצת חסר לנו כאן במדינה הצפופה והרעשנית שלנו.
|
|
מורי
(לפני 11 חודשים)
רכבת היתומים הוא הכי סתם ספר שאפשר.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת