התחנכתי בקיבוץ השומר הצעיר עין-המפרץ. משנת 1970 שרתתי כטייס מסוקים בחיל-האוויר. עם סיום שירותי הצבאי יצאתי ללימודי אדריכלות בניו-יורק ומאז שובי ארצה אני עוסק במקצועי כאדריכל. אני נשוי למרים ואנו הורים לשני בנים.
בהיותי סטודנט התחלתי לעסוק בכתיבה. ילדותי בקיבוץ, היותי בן לניצולי שואה ושירותי הצבאי בחיל האוויר, הינן תחנות משמעותיות בחיי אשר עיצבו את יצירתי הספרותית.
ספרי הראשון "מרפסת המסעות" העוסק בסיפורם של הוריי בשואה, נכתב לאורכן של כשלושים שנה. בתקציר המצורף וכן מהריאיון ברדיו, ניתן להתרשם מהמאמץ הרגשי שהושקע במשך אותן שנים בתהליך הכתיבה, בתקופה שהמונח "דור שני" לא היה שגור בפי האנשים. הצורך לספר את סיפורם של שני הורי שנותרו יחידים נבע מדחף פנימי, בידיעה כי זמנם של שני הדורות לשהות יחדיו הולך ואוזל ועדותם תשכח ותעלם.
ספרי השני "משך לילה" נוצר בעקבות החוויות שעברו עלי בשירותי הצבאי. הסיפור משלב בתוכו אירועים דמיוניים ואמתיים כאחד. באמצעות עלילת חילוץ לילי מתיש וחוויות ילדות קסומות, מעלה הספר שאלות מוסריות המעסיקות את החברה הישראלית.