יֵשׁ יְלָדִים וִילָדוֹת, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים הַשּׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת דּוֹמִים זֶה לָזֶה וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ, שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת דּוֹמִים לְמֻשְּׂאֵי הַעֲרָצָתָם. אֲבָל הָאֱמֶת הַנִּצַּחַת הִיא שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם, הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת, הַנָּשִׁים וְהָאֲנָשִׁים, הֵם כָּל כָּךְ יִחוּדִיִּים. הֵם מִתְבּוֹנְנִים בַּמַּרְאָה וְרוֹאִים אֶת עַצְמָם, וְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵהֶם יוֹדְעִים בֵּינָם וּבֵין עַצְמָם – "הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי, הַיַּלְדָּה הַזּוֹ הִיא אֲנִי, הָאִשָּׁה הַזּוֹ הִיא אֲנִי, הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אֲנִי", וְכָל אֲנִי וַאֲנִי שֶׁכָּזֶה כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה מִזּוּלָתוֹ, לַמְרוֹת כָּל הַקַּוִּים הַדּוֹמִים, לָכֵן אוּלַי כְּדַאי לְכָל אַחַת וְאֶחָד לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הַשּׁוֹנֶה שֶׁבּוֹ, לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הַשּׁוֹנֶה שֶׁבַּאֲחֵרִים וְלִלְמֹד לְהָבִין בְּנֵי אָדָם בַּאֲשֶׁר הֵם. הַסִּפּוּר "אִישׁ הַמְּעָרוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה" מְתָאֵר אִישׁ שֶׁאוֹרַח חַיָּיו שׁוֹנֶה מְאֹד מִזֶּה שֶׁל כְּלַל הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּיִּשּׁוּב. כַּאֲשֶׁר יוֹסִי הַיֶּלֶד מִסְתַּכֵּל עָלָיו, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הִגִּיעַ מֵעוֹלָם אַחֵר, וְהוּא תּוֹהֶה, שׁוֹאֵל וּמַבִּיעַ סַקְרָנוּת. אָבִיו שֶׁל יוֹסִי, לְעֻמַּת זֹאת, מִתְיַחֵס לְאִישׁ הַמְּעָרוֹת כִּשְׁאַר אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב, בְּהִתּוּל מָהוּל בְּזִלְזוּל קַל, אֶלָּא שֶׁבְּעִקְבוֹת אֵרוּעַ דְּרָמָטִי בִּמְיֻחָד מִתְגַּלּוֹת בְּאִישׁ הַמְּעָרוֹת אֵיכֻיּוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן, הַמְּשַׁנּוֹת מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה אֶת הִתְיַחֲסוּתוֹ שֶׁל אַבְרוּם לָאִישׁ הַמּוּזָר הַזֶּה....

"אזור החשיפה המשתנה". בספר השירים שלפניכם קבע המשורר עמדה - “אני לא מתכתב עם משוררים מודרניים פורצי דרך ואני לא בא להפוך על פיה את תורת השירה לדורותיה. כתיבתי דומה למראה של רופא שיניים המחוברת למקל ארוך, אלא שהמראה שלי לא חודרת לחלל הפה, אלא לחללים אחרים הקשורים ב"די אן איי" של הנפש שלי, במבנה מחצבתה של הרוח שלי ובמשבי הרוחות הסוערות של המקום שבו אני חיי, אנו חיים. מתוך הנחה שדברים הבאים מהלב נכנסים אל הלב, יש במבחר שירים זה, שירים המיועדים לבני אדם, גם אם לא תמיד הם שירים פשוטים”. ...

ניר באפלה הוא סיפורם של שני בני דודים: מאיר ויוחיק. הסיפור מתחיל ברקע המשפחתי שלהם. בהגיעם לבגרות, מאיר הירושלמי ממשיך את המסורת האקדמית של סבו ושל אביו ואילו יוחיק מתגורר בקיבוץ לחופה של הכינרת. יוחיק ניחן בכשרון מיסקלי נדיר, אותו ירש מסבו וירושה זו מחזקת את הקשר ביניהם כאשר שניהם נפגשים בקיבוץ בימי המתיחות הגדולה שלפני מלחמת ששת הימים. המפגש הזה מביא בפנינו מפגש של תרבויות כאילו חיו שני בני הדודים הללו בעולמות אחרים. כל אחד מהם נאמן לערכים אחרים ויצרי הקיום של שניהם, שונים לגמרי זה מזה. הקשר שנוצר ביניהם מצד אחד מראה את השפעת הסביבה על נפש האדם, מסביר דבר מה על המח האנושי, אך מצד שני יוצר הקשר הזה תהליך שבו כח הרצון מתגבר על ההשפעה הסביבתית. מאיר מתאהב בבת קיבוץ לגמרי בניגוד לרצונו, מכיון שסבור היה שזה לול להפריע לו בתוכניותיו האקדמיות. יוחיק המוסיקאי חווה את מפגשיו האינטימיים הראשונים ותוהה בסערת נפשו מה היא אהבה. מלחמת ששת הימים הביאה בחובה שינוי דרמטי בקיבוץ בישראל. יוחיק מתעורר נפעם אל מול המוסיקה החדשה שהביאו המתנדבים לקיבוץ ולעומתו מאיר מודאג ממצבה של מדינת ישראל על רקע כיבוש השטחים בזמן המלחמה. כתלמיד שנה ב' בעתודה האקדמית באוניברסיטה – איסלאם ומזרח תיכון, הוא משנה מסלול, מתגייס ליחידה מובחרת בצה"ל במתכונת שתאפשר לו להמשיך בלימודיו. תוך כדי השירות הצבאי הוא מנסה בכוחו הדל לשנות משהו בגישה הצהלית למצב הקיים....

הסיפור ציידי החזיר מתאר ימים ראשונים בקיבוץ עין גב. בימים ההם עוד נמהל קורטוב של תקופות עברו וניחוח של המשכיות היסטורית עמד באוויר, אך יחד עם זאת היו אפופים הימים הללו בתחושה של עולם חדש ההולך ונוצר בעמל, ביזע, בדמעות ובשכול. לצד המתח הקיומי של יישוב ספר מבודד הסופג את הפגזותיהם של חיילי האויב הממוקמים על ההר, שרר גם מתח ערכי. הנשים והאנשים שזה לא מכבר הגיעו לארץ חדשה נאחזו בחלום להקים להם בית של קבע. חלקם אף שאפו ליצור מבנה חברתי חדש. בקריאה תמה עתידים אתם להיכנס לסיפור של מקום ובו דמויות שונות שכל אחת מהן משקפת אופי מיוחד, החופן בתוכו משהו מתיאור עברה של הדמות. בתוך האווירה הכללית הזו מסופר על שני ילדים יתומים, בנים לאחת המשפחות הבודדות בקיבוץ שזכו לחיות יחדיו עם סבתא שהיא יוצאת דופן ביחס לאופיו של המקום, היא קפדנית באדיקותה הדתית, היא חופשיה בגישתה לחיים על הדרך – חייה ותן לחיות, היא התעקשה מידי בוקר לצאת לעבודה במטבח למרות גילה המופלג, אבל מן הצד השני למרות הסינרגיה המופלאה של הסבתא הזו עם חברי המקום שבו חיה, היו דברים באמונתה שאליהם היא התייחסה – ייהרג ובל יעבור ואז כשמופיע מקרה כזה נשאלת השאלה מה תעשה הסבתא הזו ? ולעומת זאת מה יעשו חברי הקיבוץ האפיקורסים הללו, אשר שמץ של נשמה יהודית עדיין מפעמת בקרבם ? תשובה חלקית לשאלות הללו יגלה הקורא, מפני שהתשובה המלאה עדיין נשארת פתוחה לעתיד. את הימים הרחוקים הללו מתאר בהומור ובחן רב טוביה רז, בן קיבוץ מופנם אשר הקשיב והתבונן ככל שתיראנה עיניו ותשמענה אוזניו, על מנת להבין מה הם החיים האלה ומה משמעותם....