יוסי בלום הלוי

יוסי בלום הלוי

סופר

המחבר הנו לוחם וחוקר של מלחמת יום הכיפורים. את שירותו הסדיר עשה בקומנדו הימי ולאחר מכן בגדוד הצנחנים 890. שרת בחטיבה הצנחנים 55 משחררת ירושלים וצולחת התעלה. בגיליון הקרב שלו פעולות התגמול נגד הפאתח עם הקמתו, במלחמת ששת הימים לחם בירושלים ובגולן, השתתף במלחמת ההתשה, ובמלחמת יוה"כ שרת בראש הגשר של כוח-הצליחה ונטל חלק בקרבות להגנת הגשרים ובקרב הסרפאום. באינתיפאדה הראשונה שרת באזור איו"ש וחבל עזה. את שרות המילואים סיים באמצע שנות התשעים במרכז המחשבים של מענ"א/אט"ל. מחבר הספרים "כשקוראים לצנחנים" - מערכות 1972, "התקדשות – זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים" – הוצאת מיתאם 1999. בוגר אוניברסיטת חיפה, בהיסטוריה וגיאוגרפיה; מנתח מערכות מחשבים; יועץ מחשוב ותוכנה בתעשייה האלקטרונית, מערכת הביטחון ובחברות שונות במשק הישראלי, חבר הפורום הישראלי לחקר קרבות.
1.
2.
3.
ההגדה הציונית א-לזרע והלנה היא רומן עלילתי ביוגראפי המוביל את הקורא לסיור רב תהפוכות בחייהם של משפחות ואנשים, דרך מנהרת זמן שתחילתה בארץ ישראל של ראשית המאה התשע עשרה, והמשכה במחוזותיה הנוסטלגיים של ארץ ישראל הישנה, ואל תקומתה של המדינה בימיה הסוערים, עד לשליש האחרון של המאה העשרים. להגדה זו מסר יהודי ואנושי של חירות האדם, אותו מעבירים גיבורי העלילה לבאים אחריהם. במבוא הספר פותח המחבר צוהר אל תקופה שקורותיה עלומות בתודעה הלאומית, ומנפץ מיתוסים שנקשרו אל מקומו של הישוב הישן וגלויות המזרח בתקומתה של מדינת ישראל. זוהי ראשיתה של תקופת השינויים המואצת ביותר בדברי ימי עולם, משחר בריאתה של האנושות. סדרי עולם נושנים החלו להשתנות תחת עוצמתן של המהפכות שהתחוללו בצפון אמריקה ואירופה בשלהי המאה השמונה עשרה. תקופה מהפכנית זו, לוותה במהפכה התעשייתית והמדעית, במסלול שציין את ראשיתו של עידן הטכנולוגיה המודרנית. שלושת שעריו של הספר הם אוסף עלילתי של אפיזודות משפחתיות ואישיות החולפות דרך דפי ההיסטוריה של תקופת המהפכות העולמית, וראשיתה של המהפכה הציונית בא"י ובתפוצות, במאות ה-18 וה-19. http://www.erez.israel.net/WEB/index.htm...

4.
"גבעת התחמושת" כמושג הינה יותר משמו של אתר קרב, וכהגדרת אחד מלוחמיה זו "גבעה נעלמה" רבת מסתורין ומחלוקות, שהמיתוסים וסערת הרגשות המתלווים אליה לא רק שאינם שוככים, אלא נותרים במחלוקת מתמשכת על הזיכרון והמורשת, שנות דור אחרי מלחמת ששת הימים. גבעת התחמושת הפכה ולא בכדי, לסמל לאומי של מלחמת ששת הימים, ויום ירושלים, לעצרת הזיכרון הממלכתית לאירועי אותה מלחמה בכל חזיתותיה. במהלך השנים הפך אתר הקרב למוזיאון וליד זיכרון להנצחת עוצבות צה"ל שלחמו לשחרור ירושלים, וחוק מיוחד אף נחקק למטרה זו. דורות רבים של תלמידים, חיילים ואזרחים, התחנכו על מורשת לוחמיה, שהותירה את חותמה לעד בזיכרון הלאומי. כחלק ממבול של אלבומים וספרים חפוזים שהחלו להיכתב מיד אחרי מלחמת ששת הימים, החלו פרטי הקרב, מהלכיו ואירועיו להתערפל במסך כבד של מיתוסים וחצאי אמיתות, שרק העמיקו את המחלוקות. בספרים רבים אוזכר הקרב על גבעת התחמושת אבל אף לא אחד מהם הוקדש במלואו למחקר כולל ובלתי תלוי על מהלכיו והשפעותיו בהיבטים הצבאיים, החברתיים והלאומיים. מקורות המידע של ספר כללו מסמכים צבאיים, עדויות רשמיות של תחקירי הקרב, שיחות וראיונות עם לוחמים, ספרים, מאמרים, קטעי עיתונות, סרטי קולנוע, ומדיה דיגיטאלית. בשל הבנייה המסיבית של המוזיאון במהלך השנים, נהרס חלק גדול מהמבנה הטקטי של הגבעה, והמחקר החל בשחזור פורנזי של התעלות, הבונקרים והבתים שנהרסו, בעזרת תצלומי אוויר, קטעי סרטים ותמונות סטילס, שאפשרו לנתח ולתעד את המהלכים הטקטיים של הקרב....

5.
פרשת ההתנתקות בסיפור דמיוני שעלול היה ללבוש צורה שונה, אלמלי החליטו עקורי גוש קטיף להיאבק בדרכים שונות מאלה שהובילו לפינויים בפועל...






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ