» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (13):
קריאה - ילדים,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
פרוזה,
קריאה - נוער,
סיפורת - מקור,
חי וצומח,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שאני ממש ממש רוצה לקרוא,
ילדים,
צריך להוסיף תמונה לאתר,
יוסי בכינור ,פסי בתוף, משה בחצוצרה והמה הרחוב,
תומחר ,
ויתרתי,
עוד ...
|
1.
|
|
עלילות הסיפורים מתרחשות בשכונת צריפים בדרום תל אביב של שנות החמישים ומסופרות מפי ילד שגדל בשכונה, במחסור, שהיו בו הרבה שמחות. אהרון מביא לשכונה הספרדית רעיונות ומנהגים ``אשכנזיים``. הוא מנסה להשכיח מאשתו האהובה את כאב ילדותה העשוקה ואת אבדן כל בני משפחתה בסלוניקי. ליאון הסבל יפה התואר מעמיס על לבו משא כבד - אהבה לשתי בחורות, סול ולונה. האמהות מביאות את ילדיהן לביתה של אשה גוססת כדי לקבל את ברכתה. וכשנודע דבר מותה הם מפריחים עפיפון שילווה את נשמתה בדרכה לשמיים. ברוך תור-רז נולד בתל אביב בשנת 1936. זכה בעיטור הכבוד ע``ש אנדרסן, שהוענק לו בכינוס IBBY שהתקיים בהולנד ב1996-. ספרו ``פרצוף צנע`` נכלל ברשימת עשרים הספרים המומלצים בפרוייקט ``קוראים כותבים`` של מט``ח לשנת תשנ``ח. מהבקורות על ספרו הקודם: ``...סיפור קסום וממזרי, משעשע ועגמומי כאחד... סיפור כתוב היטב שזרוע בהתבוננויות מקוריות, בדימויים קולעים רבי חן``. (יהודה אטלס, ``ידיעות אחרונות``) ``...מעטים הספרים העוסקים בנעורים רחוקים בזמן ובמקום מנעוריך שלך, ובכל זאת מצליחים לעורר זכרונות, צלילים, ריחות, מתיקות באיברים... השיט בירקון, הפרחת עפיפונים, הגולות, וצמתה של המדריכה מהתנועה מצליחים להחיות זמן נשכח?`` (ענבל פרלסון, ``הארץ``)...
|
2.
|
|
בין צריפי שכונה בדרום תל אביב יושבים אמנון וברוך מתחת לפנס הרחוב ומשוחחים. הילדות והילדים המשחקים בדרך העפר אומרים עליהם שהם דומים לפרפרי לילה שנמשכים לאור. אבל, לאמנון ולברוך אין כנפיים. במקומן יש להם מחשבות שבעזרתן התרוממו מעל גגות הרעפים ועפו לכל מקום - אפילו צללו בצוללת!השנה היא שנת 1950. בארץ היה משטר של "צנע". כל משפחה קיבלה פנקס "נקודות". החנווני והקצב היו גוזרים במספריים "נקודות" ולמי שנגמרו דפי הפנקס לא יכול היה לקנות מצרכי מזון שבקיצוב, רק העשירים יכלו לקנות ב"שוק השחור". ועוד דבר נורא קרה אז: מגיפת הפוליו - שיתוק ילדים - פשטה בארץ ופגעה בילדים ובילדות רבים.איך נהג ברוך כשחברו הטוב אמנון חלה בפוליו, ואיך בנו ילדי השכונה בימי ה"צנע" "טייארה" ענקית בעלת שלושה ראשים - על כך תוכלו לקרוא בספר שלפניכם....
|
3.
|
|
ברוך תור רז, סופר ילדים ותיק ומוכר, ואלמוגה אילן, הושפעו מאוד מהצונאמי בסרי-לאנקה שסחף איתו לים אלפי אנשים, הרס את בתיהם ורכושם והוכיח פעם נוספת לבני האדם את כוחו הרסני והבלתי נשלט של הטבע.
השניים נסעו לסרי לנקה פעמים מספר, כדי לקחת חלק בהתמודדות האמיצה והמיוחדת של שוכני חופי הים, שלאחר האסון הנורא התארגנו לעזרה הדדית ולשיבה לחיים מהר ככל הניתן. מסעם לארץ המוכה והתרשמותם מכוח החיים של אנשי סרי-לנקה הוא שהביא אותם לכתוב את הסיפור הזה.
כדי לספר את הסיפור מזוויות שונות, יצרו שני המחברים את המשפחה, עליה מסופר בספר, שהצונאמי תפס כל אחד מהם במקום אחר.
בראש המשפחה עומד סבא גמיני, הגר בעיירת דייגים בדרום האי סרי-לנקה, ליד הים. איתו גרה בתו מנג'וּלה, בעלה הדייג אוּפנדרה ובניהם ג'מיט וסוּמאטי. בנו הבכור של סבא גמיני, פלה, הוא מדריך ומשגיח בשמורת 'יאלה', והוא מתגורר בשולי השמורה עם אשתו צ'נדרה ובנותיו נליני וקמלה.
גלי הצונאמי השוטפים את החוף מפתיעים את כל יושבי האי, רק חיות הבר שקלטו את אותות הסכנה נמלטו אל ההרים.
סוּמאטי הקשור לצמרת הדקל, במצוות סבו, עוצם את עיניו וסותם את אפו כשהגלים הענקיים מכים בגזע בפראות, כמנסים לתלוש אותו ולסחוף אותו אל מעמקי הים. רק כשהדקל מפסיק להתנועע מצד אל צד, הוא מעז לפקוח את עיניו ומגלה שהעולם המוכר לו נעלם. הוא נמצא 'במדבר מים' שאין בו דבר, זולת צמרות דקלי הקוקוס המבצבצים מהמים.
הספר מספר את קורות בני המשפחה, שהצונאמי הרס את בתיהם, זרע הרס, מוות וחורבן, ומאיר את התמודדותם האמיצה והאנושית עם האסון הנורא.
אבי כץ, המאייר מזה שנים ספרי ילדים וספרי נוער, אייר את איורי הספר על פי צילומים שהביאו ברוך תור רז ואלמוגה אילן מנסיעותיהם לסרי-לנקה, אחרי הצונאמי. באיוריו הוא מתעד את האנשים והמראות של האי שנהרס בשיטפון הנורא. ...
|
5.
|
|
זיו אוהב את מיכל. בשביל לאהוב ילדה, מגלה זיו, צריך מנה גדולה של אומץ. הוא מגלה את זה כשהוא עומד מול האינטרקום בכניסה לביתה, כשהוא יושב לידה על הספה בסלון, כשמתברר לו שקל לו יותר לדבר אתה דוקא כשהוא רחוק ממנה. מן השורה הראשונה אתה עם הגיבור המאוהב, אתה חרד כמותו, האם מיכל תקבל אותו? במקביל, אתה מזדהה עם מיכל. היא קצת יותר בטוחה בעצמה ומשוחררת ממנו, אבל גם היא, כמוהו וכמו כולם, מתבישת. סיפור אהבה יפה ורגיש שמבטא היטב את מה שמרגישים ילדים כשהם מוצאים את עצמם מאוהבים....
|
6.
|
|
סבתא מפנקת היתה לי, עד שמצאה לה חבר, שמו גד. מאז אני עומד, יחד עם אמא, אבא ואחותי הגדולה ומסתכל איך סבתא עושה סנפלינג, ואיך היא דואה במצנח אדם בשמי הגליל. ורק בזכרון קימת עדין הסבתא הקודמת, כמו בתצלום ישן באלבום: זו שסורגת את הסודרים הכי מחממים, זו שאופה את העגות הכי טעימות, וזו שיודעת איך לטפל הכי נכון בנכדות ובנכדים!...
|
8.
|
|
ימים אחדים אחרי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל תקפו מטוסים מצריים את תל - אביב. הסופר ברוך תור - רז, שהיה אז ילד, ניצל ממות כשפצצה פגעה והרסה את הצריף שבו חי עם הוריו. המשפחה נאלצה לעבר ליפו ולהתגורר בבית נטוש של משפחה ערבית, שנמלטה מהמקום בגלל המלחמה. בספר תקראו על קיץ בו הפסיד המחבר את החפש הגדול עם חבריו בשכונה, אבל זכה בהרפתקאות בין מחסומים והריסות שיצרה המלחמה, ובידידות שצמחה בינו לבין החיל אמנון. קריאת - כיף סדרה מנוקדת לילדים שכבר רכשו את הקריאה. בספרי הסדרה תמצאו דמיון ומציאות, שעשוע ורצינות, מתת וענין. ספרים לילדים שאוהבים לקרא ואוהבים הרפתקאות. קריאת כיף - סדרה מקדימה לסדרת קריאת - עשרה....
|
11.
|
|
האדמה שסועה, מפוייחת. שיחי רותם ופרחי-בר נעקרו, נרמסו. מחילות ומאורות התפוררו ונמחצו עם פלישת ``מפלצות הפלדה`` והפיכתו של המדבר ל``שטח אש``. בעלי-חיים רבים מוצאים מפלט בשמורת הטבע, בה חי חיי נזיר מתבודד מלך המצוקים - היעל הזקן. חומיבבה הנמר מפר את שלוות ה``שמורה`` וכל שוכניה תובעים להרחיקו ממנה. ברוך תור-רז נולד בתל-אביב, בשנת 1936. בסיפוריו מוחה המחבר נגד התערבות האדם בעולמם של בעלי-החיים, שהטבע חנן אותם במעלות ובחן - התערבות המשנה לרעה את אורח-חייהם ומטילה בהם מום, שאינו ניתן לתיקון....
|
16.
|
|
בספרו ג'ויה מביא ברוך תור-רז שבעה סיפורים שסיפר לו בלאדינו סבו ברוך טורס על ילדותו בסלוניקי. אל עלילות הסיפורים נרקמים מנהגים נשכחים שהיו נהוגים בימי השלטון העות'מני ביוון.
ברוך תור-רז מזמין את הקורא למפגש עם יהדות יוון ותרבות הלאדינו שלה, ומאיר אותה באופן תוסס, חי ועשיר בסיפורי הווי, הנרקמים הן בעיתות קושי, צער מצוקה, והן בשעות של שמחה.
הסופר הנורבגי גוסטב ויבורג, שפגש את קהילת יהודי סלוניקי, צאצאיהם של גולי ספרד, היטיב לעמוד על אופיים, נחישותם, מוצקותם, ההכרה בנחיצותם , אורחות חייהם ובעיקר גאוותם במוצאם ותרומתם לשגשוגה של סלוניקי. וכך הוא מתאר את הוויית השבת :
"פניהם של עובדי-פרך מצהילים היום. מבטם חופשי, חדור שקט פנימי ומביע ביטחון גמור, כאילו אנשים אלה שואבים גאון וכוח מהכרתם שעיר זו כולה לא הייתה ולו כלום, לכל היותר כפר תורכי גדול, אילו הם נשארו בספרד..."
כביטוי להשתלבותם של הסלוניקאים בישראל מספר ברוך תור רז בלשונו הציורית, כי אביו אהרון שעלה ארצה בהיותו בן 12 והתיישב עם המשפחה בתל אביב, המיר את "מגדל הלב" במגדל יישובי "חומה ומגדל", ואף סירב לדבר עם הוריו בלאדינו....
|
18.
|
|
מה עושים כשמוצאים צל, כפתור, שרוך או ירח? בספר זה תמצאו פתרונות מקוריים ומשעשעים!...
|
19.
|
|
"לא חשוב במה נוסעים, חשוב עם מי נוסעים, ולאן," אומר אבא לילדו, המבקש ממנו להחליף את המכונית הישנה במכונית חדשה.
בסיפור אחר מתוודה הגיבור: "ראיתי איך נפל לו מהכיס ולא רצתי אחריו ולא החזרתי לו".
ויש גם חתול עשוי מזכוכית, שילד קבל במתנה מילדה. על החתול הזה צריך לשמור כל הזמן, כי "אם לא שומרים היטב על האהבה, היא נשברת בקלות לרסיסים!"...
|
20.
|
|
ספר שמדגים לפעוטות באופן מוחשי תכונות בולטות בבעלי חיים ובעצמים שונים....
|
24.
|
|
"בוגד! מתחבר עם ערבים!
צלף ערבי הרג יהודי שהלך ברחוב אלנבי, ולך לא אכפת!
אם תשׂחק עוד פעם עִם דָאוּד נשבור לך את כל העצמות!"
זה מה שאמרו החברים שלי. דָאוּד גר עם משפחתו בפרדס. וכאשר פרצה המלחמה בשנת 1948 ברחה המשפחה ליפו, ויחד עם עוד משפחות רבות עלו על ספינה שהביאה אותם לעזה. ובזמן שדאוד שט בספינה הטיל מטוס מצרי פצצה שהרסה את הצריף שלנו....
|
|