בין צריפי שכונה בדרום תל אביב יושבים אמנון וברוך מתחת לפנס הרחוב ומשוחחים. הילדות והילדים המשחקים בדרך העפר אומרים עליהם שהם דומים לפרפרי לילה שנמשכים לאור. אבל, לאמנון ולברוך אין כנפיים. במקומן יש להם מחשבות שבעזרתן התרוממו מעל גגות הרעפים ועפו לכל מקום - אפילו צללו בצוללת!השנה היא שנת 1950. בארץ היה משטר של "צנע". כל משפחה קיבלה פנקס "נקודות". החנווני והקצב היו גוזרים במספריים "נקודות" ולמי שנגמרו דפי הפנקס לא יכול היה לקנות מצרכי מזון שבקיצוב, רק העשירים יכלו לקנות ב"שוק השחור". ועוד דבר נורא קרה אז: מגיפת הפוליו - שיתוק ילדים - פשטה בארץ ופגעה בילדים ובילדות רבים.איך נהג ברוך כשחברו הטוב אמנון חלה בפוליו, ואיך בנו ילדי השכונה בימי ה"צנע" "טייארה" ענקית בעלת שלושה ראשים - על כך תוכלו לקרוא בספר שלפניכם.