|
|
|
3.
|
|
לאחר מלחמת העולם השנייה האנושות הייתה חשופה לאיום המחריד של הנשק הגרעיני. המלחמה הקרה יצרה נתיב עוקף לסכנה זו – זו הייתה דרכן של המעצמות בעלות האידאולוגיות והאינטרסים המנוגדים לשמר את התחרות והמתח בלי לפתוח במלחמה ישירה.
ספר זה עוסק במכלול ההתפתחויות הבין־לאומיות שחלו לאחר סיום המלחמה הקרה. בתקופה זו נראה היה שהמערכת הבין־לאומית עוברת לדרכי פעולה של הסכמה ושיתוף פעולה, והמאבק בה משנה את אופיו ואיננו עוד מאבק אידאולוגי, אלא הוא נסב על אזורי השפעה פוליטיים וכלכליים ועל דפוסי התנהגות של מדינות. הספר שלפניכם עוסק בהתפתחויות ביחסים בין ארצות הברית ורוסיה מאז תקופת המלחמה הקרה, זוהי מערכת של פיוסים ומשברים. בספר מתוארים הארועים והדמויות המרכזיות שהשפיעו על היחסים בין המדינות בעשורים האחרונים.
ד"ר ברוך גור גורביץ, מחבר הספר, חזר בסוף שנות התשעים אל האקדמיה לאחר פעילות מגוּוֶנת בשירות החוץ של מדינת ישראל ובשירות הסוכנות היהודית בברית המועצות ובמדינות שקמו לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. בין ספריו הקודמים בהוצאת כרמל: ממשל, הון ושלטון ברוסיה (2012); ההזדמנות שהוחמצה, יהודי ברית המועצות בסבך המעצמות (2014)....
|
|
6.
|
|
בשנות השבﬠים של המאה הﬠשרים נפתחה הזדמנות ליהודי בריה"מ לצאת ממנה, ﬠל רקﬠ הדטאנט בין שתי המﬠצמות הגדולות.
התנוﬠה למﬠן יהודי בריה"מ הייתה מורכבת משלושה גורמים: 1. יהודי בריהײמ ובﬠיקר הסרובניקים הפﬠילים; 2. מדינת ישראל שהזרוﬠ המרכזית שלה הייתה "נתיב"; 3. יהדות הﬠולם שבאה לידי ביטוי בארגונים רבים שפﬠלו בדרך כלל באופן מתואם וניסו להשפיﬠ ﬠל מהלכים פוליטיים.
תיקון ג´קסון-רוביק קבﬠ את הזיקה שבין הסכמי הסחר בין המﬠצמות לבין זכויות אדם ויציאת היהודים מבריהײמ. התיקון לא סייﬠ ליציאתם של היהודים, ויתרה מכך - הוא גרם להחמצת ההזדמנות, מחקר זה בא להוכיח שהתנוﬠה היהודית לא השפיﬠה ﬠל פתיחת שﬠרי בריהײמ. שﬠרי בריהײמ נפתחו כשמיכאיל גורבציוב החליט להנהיג רפורמות מרחיקות לכת במשטר הסובייטי, ההגירה הגדולה החלה ﬠרב התפרקותה של בריה"מ, והגיﬠה לשיאה ﬠם פירוקה....
|
|
