מחקר זה בודק בפרספקטיבה היסטורית רחבה את מערכת היחסים שבין השלטונות הסובייטיים והרוסיים לבין היהודים על רקע הבעיה הלאומית. במהלך כל התקופות האלו התעוררה השאלה של הגדרת הזהות היהודית על - ידי השלטונות ועל - ידי היהודים עצמם. הפתרונות לבעיה היהודית נעו בין התבוללות לבין הגירה, להוציא תקופה קצרה שבה נבדק הפתרון הלאומי. המאורעות ברוסיה העצמאית הפוסט - סובייטית והניסיונות להתמודד עם השאלה הלאומית ובמסגרתה גם עם הנושא היהודי, העלו על סדר היום את שאלת הזהות הרוסית. חיפושי הזהות החדשים הובילו לעיון היסטורי מחודש בתקופה הצארית, שבה תפסה שאלת הזהות מקום חשוב הן בקרב השלטונות והן בקרב האינטליגנציה. הנושא היהודי אינו עומד בפני עצמו, הוא מהווה חלק אינטגרלי מההיסטוריה הרוסית ומההוויה הסובייטית. המחקר מתמודד עם מיתוסים רבים שגובשו במשך השנים, קורא עליהם תיגר ומציע חלופות לרבים מהם. ד"ר ברוך גור - גורביץ רכש את השכלתו באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת רוצ'סטר בניו - יורק. עבודת הדוקטורט שלו, "קומוניזם לאומי בברה"מ 1918 - 1928", יצאה לאור כספר על ידי אוניברסיטת פיטסבורג. לימד באוניברסיטת תל - אביב בחוג להיסטוריה כללית ושימש כעמית בכיר במכון לחקר ברה"מ ומזרח אירופה. שנים רבות שירת במשרד ראש הממשלה, ושימש בין השאר כ"ציך יועץ" במחלקה המדינית בשגרירויות ישראל בוושינגטון ובלונדין. ב1989 - , בתקופתו של גורבאצ'וב, הכין תכנית - אב לכניסתה של הסוכנות היהודית לברה"מ, ולאחר מכן יישם אותה, הלכה למעשה, בשנים 1995 - 1989. בתקופת העלייה ההמונית, הקים את מערך הסוכנות ברחבי ברה"מ ובמדינות שירשו אותה לאחר התמוטטותה. על תקופה זו כתב שני ספרים: "שערים פתוחים" ו"אחרי גורבאצ'וב", שפורסמו בעברית ובאנגלית. ד"ר גור - גורביץ' עבר לעבוד בקרן היסוד, עמד בראש המשלחת שלה בקנדה ושימש כמנכ"ל הארגון. עם סיום תפקידו זה חזר לעולם האקדמי, וכיום הוא מלמד באוניברסיטת חיפה, בחוגים למדעי המדינה ולהיסטוריה כללית ומכהן בתפקיד בכיר באוניברסיטה הפתוחה.