בשנות השבﬠים של המאה הﬠשרים נפתחה הזדמנות ליהודי בריה"מ לצאת ממנה, ﬠל רקﬠ הדטאנט בין שתי המﬠצמות הגדולות.

התנוﬠה למﬠן יהודי בריה"מ הייתה מורכבת משלושה גורמים: 1. יהודי בריהײמ ובﬠיקר הסרובניקים הפﬠילים; 2. מדינת ישראל שהזרוﬠ המרכזית שלה הייתה "נתיב"; 3. יהדות הﬠולם שבאה לידי ביטוי בארגונים רבים שפﬠלו בדרך כלל באופן מתואם וניסו להשפיﬠ ﬠל מהלכים פוליטיים.

תיקון ג´קסון-רוביק קבﬠ את הזיקה שבין הסכמי הסחר בין המﬠצמות לבין זכויות אדם ויציאת היהודים מבריהײמ. התיקון לא סייﬠ ליציאתם של היהודים, ויתרה מכך - הוא גרם להחמצת ההזדמנות, מחקר זה בא להוכיח שהתנוﬠה היהודית לא השפיﬠה ﬠל פתיחת שﬠרי בריהײמ. שﬠרי בריהײמ נפתחו כשמיכאיל גורבציוב החליט להנהיג רפורמות מרחיקות לכת במשטר הסובייטי, ההגירה הגדולה החלה ﬠרב התפרקותה של בריה"מ, והגיﬠה לשיאה ﬠם פירוקה.

שם הספר
אחרי גורבאצ'וב (גורבצ'וב) - היסטוריה בהתהוותה והשתלכותיה על יהודי ברית-המועצות לשעבר 1989-1994
שערים פתוחים - סיפור העלייה ההמונית לישראל מברית־המועצות ומחבר המדינות העצמאיות
חיפוש זהות בין התבוללות להגירה - היחסים בין השלטון הצארי, הסובייטי והרוסי לבין היהודים
ממשל, הון ושלטון ברוסיה