אורלי לוק

אורלי לוק

סופרת

נולדה וגדלה בבית שמש, למשפחה דתית, חמה ואוהבת. בת שנייה מתוך שישה ילדים. אביה עמרם לוק, יליד טנג'יר, היה במשך למעלה מעשר שנים ראש העיר בבית שמש ואימה, ילידת טוניסיה, הייתה אחות.
בגיל צעיר התחילה לכתוב שירים וסיפורים שהתפרסמו בעלון בית הספר.

בתום הלימודים, אותם סיימה בהצטיינות, יצאה לנח"ל בגרעין המיועד לקיבוץ קלי"ה, ויום לאחר השחרור כבר הייתה על מטוס לארה"ב. עבדה במחנה קיץ מטעם הסוכנות היהודית ונהנתה מכל רגע. לאחר טיול של כמה חודשים בארה"ב ובאירופה חזרה לארץ והחלה ללמוד לתואר ראשון במדעי המדינה ובתיאטרון. בפקולטה למדעי המדינה פגשה את דני, בן זוגה עד היום.
במקביל ללימודי תואר שני, (היא בתקשורת וקומוניקציה והוא במינהל עסקים), באוניברסיטה העברית בירושלים, טיילו בעולם (טיול תרמילים באירופה, תאילנד הודו נפאל, ארה"ב וכו').

במשך כשבע שנים ניהלה את התרבות ברשת המרכזים הקהילתיים בבית שמש, ומשם פנתה לעולם העצמאי והפכה ליזמית פרוייקטים בתחום התיירות. אירגנה ירידי אמנות, והפיקה שווקים כפריים (כמו "שוכפרי) ופסטיבלים (כמו "בתים פתוחים בשריגים", פסטיבל בית שמש למוסיקת רוק ונשמה יהודית, יריד שבועות שנתי בגדרה, יריד חוף עם רשות הטבע והגנים ועוד).
בשלב מסויים פתחה, יחד עם שותפה, מקום לכנסים ואירועים בקיבוץ רבדים, ומקום נוסף לכנסים גדולים יותר, בקיבוץ פלמחים. ואז החליטה להגשים חלום ולפתוח בית קפה. כך נולד "מרגו" בקיבוץ צרעה – בית קפה יפהפה על שם סבתה (רות מרגרט נקש). את "מרגו" הקימה בארבע ידיים עם שותפתה, והוא היה מלא עד אפס מקום מיומו הראשון. לאחר שנה גילתה שההוצאות עולות על ההכנסות והחליטה להפוך את בית הקפה למקום אירוח לקבוצות ולאירועים משפחתיים. היום, לאחר שנפרדה מהשותפה, היא מנהלת רק את בית הקפה. הקונספט החדש של המקום איפשר לה לפנות זמן לכתיבה ולבילויים המועדפים עליה: טיולים בעולם, ישיבה בבתי קפה, שוטטות בכלל ועם ילדיה בפרט.
את כתיבת הספר סיימה תוך חצי שנה.
נשואה+3 ילדים.

1.
אורלי לוק השתתפה בעונה הראשונה של תוכנית הריאליטי "אמא מחליפה" ב"קשת", בערוץ 2. התוכנית והחיים עצמם מתוארים בחן ובהומור בספרה הראשון "מי מנקה את תקרת הזכוכית?". "ביצ'ית" כינו אותה בטוקבקים ברשת, "אשה עצלנית וחצופה" צעקו לה גברים בשוק, "מסכן הבעל שלך... חארם...". היא כיכבה במקום הראשון במצעד "האמהות הכי לא-פופולאריות" של פורום ההורים ב-ynet. היא ספגה ביקורת על כך שמעולם לא טיגנה שניצלים לילדיה, וגם לא סתם חביתה, על כך שאינה מנקה או מסדרת את ביתה כמו כל אשה נורמאלית ברדיוס של מליוני קילומטרים, על כך שהיא חושבת בעיקר על עצמה כשהיא צריכה להחליף חיתול מלא בקקי של התינוק שלה, ובעיקר על כך שהיא בכלל מעיזה להיות מה שהיא באמת – אישה חופשיה ומשוחרררת, שעושה בעיקר את מה שהיא רוצה ואהבת, מגשימה חלומות סדרתית, הרפתקנית שמסתובבת בעולם כאילו אין לה בית לנקות, שמקיצה משנתה אחרי שהילדים כבר הלכו לבית הספר או לגן, וכל זאת מבלי לסבול, אף לא משמץ של ייסורי מצפון. "מי מנקה את תקרת הזכוכית" הוא רומן ביוגרפי קליל מצחיק ומשעשע. זה לא עוד סיפור על אישה קרייריסטית טרוטת עיניים ומותשת, המנסה לפרוץ את תקרת הזכוכית ובמקביל לנקות את הבית, להבריק חלונות, להכין אוכל ולטפל בשלושה ילדים, שני חתולים ובעל. זה לא עוד סיפור על אמא על סף התמוטטות עצבים שמנסה להיות כוכב עולה בשוק ההון, לזכות בתואר "סופרוומן" במשק הבית, בוועד השכונה ובוועד בית-הספר, ונופלת בסוף היום מול הטלויזיה, כמו שק תפוחי אדמה עם חלומות על בית קטן בכפר וריבות תוצרת בית. זהו סיפורה של אשה חופשיה ומאושרת שמטילה ספק במוסכמות חברתיות מקובלות ששואלת שאלות נוקבות לגבי מקומה של האשה בחברה ובכלל, שאלות הנובעות מאמונתה הבלתי מעורערת שזכותה של כל אשה לחופש ולהגשמה עצמית, שזכותה של כל אשה לממש אהבות וחלומות שהם נשגבים קצת יותר מבית מצוחצח וילדים שבעים ומסורקים למשעי. הספר הזה לא נכתב באישון לילה בין הסירים ולא על מפיות נייר או דפי אפיה. הוא נכתב על לפטופ קטן בעשרות בתי קפה ובכמה צימרים עם נוף שווה ביותר, בזמן בו רוב האימהות ממהרות הביתה אחרי יום עבודה להכין אוכל חם וטרי לילדים שלהן. גיבורת הספר מחליטה להיענות לאתגר ולהשתתף בתכנית הריאליטי "אמא מחליפה", שהיא בכלל לא מכירה, ומגלה את החיים החדשים האורבים לה ממש בסמוך לאיזשהו גבול, שהוא הגבול העליון לכל מה שהיא בכלל מסוגלת לסבול. אילו הפתעות צופן לה העתיד בבית החדש? מי מת ולמה? מה נשרף, אם בכלל? במקביל היא מצטרפת לסדנת "הסוד" ועוברת, צעד אחר צעד, בדייקנות, באדיקות ובשיטתיות המאד לא אופייניות לה, את כל השלבים, מרגע בחירת החלום שלה והגדרתו, ועד להגשמתו המלאה וההארה המאוחרת, אולי מאוחרת מידי. זהו טקסט פמיניסטי הנוטה להתייחס בחוסר רצינות ובעירבון מוגבל למוסכמות חברתיות, לאמיתות מקובלות, לפמיניזם ולחיים בכלל, ללא כוונה להטיף או לחולל מהומות. ...


יש תופעה של נדידת דגי הסלמון. הם נולדים בנחל בחוף הפציפי, שטים במורד הזרם , ויוצאים למסע של אלפי קילומטרים כדי להזדווג . הנקבות חוזרות לא... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ